זיהוי זיופים במסמכים שהועברו בפקס


השאלות המופנות לבוחן מסמכים הקשורות לבדיקת אותנטיות של מסמכים שנשלחו במכשיר פקסימיליה, נחלקות לסוגיות המתייחסות למסמך שהודפס ולסוגיות הקשורות לזיהוי המכשיר  שממנו נשלח המסמך.

שלא כמו מסמכים סרוקים או מצולמים במכונת צילום, הפקסים המועברים באמצעות קווי הטלפון מודפסים ברזולוציה נמוכה. כתוצאה מכך, נעלמים פרטים ודקויות המצויים במסמך המקורי והם אף עלולים לעבור שינויים ועיוותים משמעותיים. דווקא בגלל הרזולוציות הנמוכות פקסים משמשים למעשי זיוף רבים, מתוך מחשבה שתוספות או מחיקות שונות, לא ייראו ברזולוציות נמוכות. אך הזייפנים טועים טעות מרה.

לעיתים זייפנים משלבים בין טקסטים  שהודפסו במדפסת עם טקסטים שהועברו באמצעות הפקס. כך,  כאשר מומחה לזיוף מסמכים נשאל האם  מסמך מסוים אותנטי או שמא מדובר במסמך מזויף שהוספה בו חתימה או שונו בו פרטים מהותיים בטקסט, הוא מחפש במסמך וסורק אותו לפרטי פרטים

.בוחן מסמכים  מיומן מסוגל להבחין בקלות, תחת אמצעי הגדלה שונים, בהבדלים בפיקסלים ובאופי קו שונים גם כאשר מדובר במסמך מצולם.. ניתן לזהות שינויים החל מגילוי הקווים הקטנים ביותר, כמו סימני פיסוק, מקפים או  קוים אופקיים תחת כותרת, וכלה  בשוני במרווחים בין מרכיבים  שונים שעל המסמך  החשוד כמזויף.

קווים אופקיים מדורגים, קוים מאונכים עשויים להיות מזוגזגים קלות  הללו אופייניים למסמך שנוצר בפקס

היות וקיימים הבדלים ניכרים בין קווים שהועברו בפקס, לבין קוים שמקורם בצילום רגיל של מסמך, המומחה מזהה כששניים או יותר סוגי קוים מוכללים במסמך אחד, והוא יכול לקבוע, ברמת ביטחון טובה, שמסמך הורכב מאלמנטים שנלקחו ממסמכים שונים, או כשמדובר במסמך שלא נחתם  או נכתב במעמד אחד.

.
ובאשר לבדיקת זהות המכשיר עצמו : בכל תשגיר פקס נמצא פרטים מזהים בראש הדף או בתחתיתו. בשורה זו ניתן למצוא את שם השולח, מספר הפקס ממנו נשלח המסמך, מספר הפקס המקבל, תאריך ושעת שליחת הפקס ואף מספר הדפים שנשלחו. המידע הזה מסייע לחוקר לזהות את המודל של מכשיר הפקס והן של מקבלו ואף את תאריך העברת הפקס.

אך לא תמיד ניתן לסמוך על הנתונים האלה משום שמזייף מיומן מסוגל להכניס שינויים בפרטים המזהים שהוזכרו. לכן, לא די לבחון רק את המסמך שבמחלוקת, ועל המומחה לבדוק מסמכים שנשלחו והתקבלו מאותו מכשיר הפקס ומאותה תקופה בה נשלח המסמך  סביבו קיימת מחלוקת.

סימנים חשובים  ניתן למצוא בתוצרים של  מכשירי פקס שנעשה בהם שימוש תכוף או כאלה שמשמשים משרד לאורך זמן. מכשירים "ותיקים" סובלים מבלאי או מבעיות מכאניות הייחודיות לכל מכשיר. משטח סריקה שרוט במקום ספציפי, שחיקה של התוף או של מזין המסמכים כולם מותירים את רישומם הייחודי על המסמך שהועבר ממכשיר פקס ספציפי.  גם נקודות מפוזרות, או עיוותים חוזרים המופיעים באותם אזורים על המסמכים המודפסים, מסייעים למומחה לזהות האם המסמכים הופקו באמצעות אותו מכשיר.

כתמים, נקודות, אותיות מטושטשות אלה מהאפיונים של הפרעות המתרחשות בתשדירי פקס

 

תחום פורנזי נוסף ושונה המאפשר זיהוי מכשיר פקס ממנו או אליו נשלחו מסמכים מצוי בתחום בדיקת זיופים דיגיטליים. כיום הרבה מאוד מהפקסימיליות המסחריות הן ממוחשבות, חלקן מעבירות פקסים דרך רשת ה WIFI ובחלקן אף יש כונן נפרד. כונן זה מתעד לא רק את התאריכים בהם נשלחו הפקסים ואת פרטי הנמענים, אלא אף שומר במכשיר את עותקי המסמכים עצמם. כך, גם כשמחשבים החליפו את מקומם של מכשירי הפקס, ונשלחים מהם מסמכים סרוקים ישירות למכשיר פקס של נמען  יכולים מומחים לשחזורים דיגיטליים לאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים ללא כל קושי.

על סיפורי בדים ולוקשים

מעשה שהיה כך  ב ד י ו ק  היה.

יושבת בפניי גברת מרשימה ומהודרת, תואמת סקרלט ג'והנסון, בשנות הארבעים המוקדמות של חייה. בעוד היא מתיישבת מולי ומתבוננת סביב משרדי, היא אומרת לי שהיא מאוד מאמינה בגרפולוגיה ושפעם היא עוד תלמד אותה. הסכמתי אתה כמובן, אבל ציינתי שכרגע, בכל הנוגע לעניינה, הגרפולוגיה הרגילה אינה משרתת אותנו, אלא רק תחום זיהוי כתבי יד וזיופי מסמכים.

"טוב, תראי", היא אומרת לי ללא שהות, "אני אשת עסקים מנוסה, ראיתי וחתמתי על הרבה חוזים בחיים שלי, ואני אומרת לך, אף פעם לא הייתי חותמת על הסכם כזה!"

"הב…ז… רודף אותי כבר כמה שנים, כואב לו בעיניים שאני מצליחה והוא לא. אז הוא הולך, לוקח חוזה שחתמנו עליו לפני 6 שנים, מכניס עוד פיסקה שלא הייתה ולא נבראה, מוסיף לסכום שקבענו עוד שני אפסים וחושב שאני אשלם את זה. האפס הזייפן הזה!"

אני שואלת את הגברת אם  מצוי בידה המסמך שממנו נוצר לטענתה הזיוף.  "את יודעת כמה שנים עברו מאז? איפה אני ימצא אותו בין כל הניירות שלי?"  אני עונה שחשוב מאוד שתמצא אותו, כי ממנו נוכל להשוות הרבה פרמטרים. אם אמצא שהוכנסו שינויים במסמך, ניתן יהיה להמחיש אותם בחוות הדעת גם לעיני מי שאינו מומחה בתחום.

"מה יש פה להיכנס ליותר מדי פילוסופיות" אומרת הגברת בקוצר רוח, " את לא רואה שמדובר בזיוף ושהנייר הזה נראה חדש לגמרי"?!

"נכון" אני עונה לה, "את צודקת לגבי הנייר החדש, אבל תזכרי שלא מדובר במסמך המקורי. מדובר בצילום של המסמך שצורף לכתב התביעה".

הגברת לא מאבדת עשתונות, "תראי, החתימה יכול להיות אולי שהיא שלי, אבל הלא  שתינו רואות, בעין בלתי מזוינת, שפה ופה זה לא כתוב באותם פונטים וזה הרבה יותר כהה?

זה זיוף, אני אומרת לך!"

אני מתבוננת במסמך, מציינת לעצמי שהלא ברור שמדובר באותו פונט, "דויד", אבל ב"בולד", והתוספות, אותן היא טוענת שהוכנסו, נראות מיושרות ומרושתות היטב עם כל החומר המודפס…

בקיצור, בינינו, על פניו נראה היה לי שהמסמך דווקא אותנטי.

"נו, מה את אומרת, זה לא open & shut case ??" היא שואלת אותי.

אני עונה שאני לא נוהגת לבדוק מסמך על רגל אחת. תוך כדי שהיא מספרת על מערכת היחסים המפותלת שלה עם ה" מ—ק", אנחנו עוברות על המסמכים והחתימות שהביאה להשוואה, וקובעת אתה שאודיע לעורך הדין  שלה את תוצאות הבדיקה לכשתסתיים.

אחרי שאני סוגרת את הדלת, אני נכנסת למצב מחושב ואומרת לעצמי:

"תשמעי, תתאפקי, תיכנסי למוד אובייקטיבי לפני שאת חורצת מסקנה. תכניסי את המסמך לסורק, תתבונני בו תחת מיקרוסקופ, תבדקי את הפונטים, את עקבות הדיו, את סוג המדפסת, וכל מה שצריך, ורק אחרי שתבדקי טוב טוב, וכשתגיעי למסקנה בדוקה שאכן לא מדובר בזיוף, אז, ורק אז, אני מסכימה שתגידי לעצמך:

מה, היא באמת חשבה שאאמין לסיפורים שלה ???

ואני אומרת, לוקשים אוכלים, לא מספרים, לא ככה??

בוקר בחקירת עדה מומחית

השבוע זה שוב קרה לי!

אני עומדת על דוכן העדים בבית משפט מחוזי, מתוקף היותי גרפולוגית משפטית, ועורך הדין שחוקר אותי, כעדה מומחית של הצד שכנגד, שואל אותי "גב' הראל, מה דעתך על הגרפולוג המשפטי השני"?

תשובה: "אין זה מתפקידי לתת ציונים למומחים אחרים. אני יכולה רק להתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעמך, אם אתה מעוניין".

עורך הדין נע בחוסר נוחות. בטח שירגיש לא נוח, הוא כבר קרא את דעתי על חוות דעתו של "הגרפולוג המומחה". היא כבר כלולה בחוות דעת המומחה שהגשתי.

הוא מנסה לשאול אחרת "האם לדעתך המומחה "שלי" הוא זייפן? "

תשובה: "אדוני לא מצפה שאענה על שאלה מסוג זה כלפי קולגה"

"ועכשיו אשאל אותך שאלה הרת גורל, שכדאי שתחשבי על תשובתך טוב טוב, האם את טוענת שהנוטריון שיקר כשאמר שאדם מסוים חתם בפניו?"

תשובה: "אדוני שמע אותי אומרת דבר שכזה? אמרתי שנעשה פה זיוף".

בעבר היה עורך דין "מבריק" שהגדיל לעשות ושאל אותי:

"גב' הראל, האם זה יהיה נכון לטעון שאירוע מסוים בחייך השפיע על איכות עבודתך?"

תשובה: "סליחה??????", ואני פונה לשופט, "כבודו, אבקש שבית המשפט ירשום לפניו שזו חוצפה שאין כדוגמתה לשאול אותי שאלה מסוג זה!"

שקט.

ביני לביניכם? בסתר לבי, אני דווקא שמחה על שאלות כאלה.  ומדוע?

ראשית, כי זו הזדמנות מצוינת להעמיד את החוקר על מקומו ולתת לו להבין שאני רחוקה מלהיות עלה נידף על הדוכן. חוץ מזה, שבאמת, זה לא מתפקידי לתת ציונים למומחים אחרים או לקרוא לאנשים שקרנים וזייפנים (אבל אני  כן  יכולה לטעון שנעשתה פה מלאכת זיוף) וחיי הפרטיים כשמם כך הם. פרטיים. חד וחלק.

שנית, וזה הכי חשוב! כאשר  עורך דין חוקר אותי "לגופי",  או מנסה שאטיל דופי באנשים אחרים, סימן שאין לו הרבה מה לעשות או להגיד נגד הבדיקות שלי, ועל חוות הדעת  שלי, ושגם הוא חושב, למגינת ליבו, שעשיתי את מלאכתי נאמנה

ועכשיו, אמשיך לעבוד בשקט , ברצינות ובצניעות , כמו נמלה, מחכה לחקירה דומה בתיק הבא.

(ציורים של DAUMIER)

ניצים בבית המשפט

דאלי – יצרן חתימות בכמויות מסחריות

                     וריאציות שונות של חתימתו של סלבדור דאלי

חתימותיו של סלבדור דאלי יוצרות סערה ומעורבות במקרים רבים של מחלוקות אודות אותנטיות שלהן.

דאלי, צייר ספרדי סוריאליסטי, היה אחד מהיוצרים המעניינים מתחילת המאה העשרים, וציוריו מפורסמים בכל העולם. בנוסף לציורי שמן, רישומיו וחפצים אחרים שיצר, הדפיס דאלי אלפים רבים של  ליטוגרפיות חתומות. כאז גם כיום עבודותיו נסחרות בערנות  וערכן הכספי רב.

 

דמות אקסרווגנטית, אקסצנטרית  ומוחצנת היה דאלי, ולא פחות מהיותו אמן פורה, הוא היה  גם  בעל חוש מסחרי מפותח. הוא סחר בעצמו כמותג מודרני לכל דבר, עוד לפני שהמציאו את המילה "מותג", ובשנות השישים של המאה הקודמת, גילה כי הוא יכול למכור את חתימתו , שנחתמה בשניות אחדות על מפית או על פתק בארבעים דולר. וכך בערך דולרי של שנות השישים הוא ייצר לעצמו הכנסה של 72,000 דולר לשעה!!

גם כיום חתימותיו והליטוגרפיות הרבות שיצר נמכרות בכסף רב. אך כעת, בגלל האינפלציה בכמות ובצורות החתימות האמיתיות שסגנן לעצמו , נעשתה מלאכת המומחים  לגילוי זיופים קשה יותר שכן הם זקוקים לקטלוג שלם של חתימותיו האותנטיות להשוואה!

פרטים נוספים ניתן ללמוד בלינק הבא

https://www.barcelona-budget.net/salvador-dali-signature.html

סיפורו של נס קטן

לפני כחמש עשרה שנה, התפוצצה מעבורת הצ'לנג'ר בכניסתה לאטמוספירה. המעבורת התרסקה ונשרפה, שבריה התפזרו על פני כמה אלפי קילומטרים, וכל האסטרונאוטים שהיו עליה נספו. אחד הנספים היה אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, טייס בחיל האוויר, אשר דמותו החולמת והמגשימה, מהווה מקור להשראה עד עצם היום הזה.

לאחר מספר שבועות, בחיפושיו אחר שרידים נוספים מהמעבורת, גילה גשש אינדיאני דפי נייר עליהם היה כיתוב בשפה שלא הבין. הניירות השרופים והמהוהים עברו לנאס"א, ולתדהמתם גילו שמדובר בלא פחות מאשר דפים מתוך יומנו של אילן רמון.

מי היה מאמין שדווקא ניירות ישרדו את התבערה הגדולה!

באורח נס, שרדו 38 דפי יומנו של רמון את להט ההתפוצצות, הקור, והנפילה מגובה עשרות קילומטרים. הם שכבו במשך שבועות על הקרקע, חשופים לאור השמש ולמי הגשמים. כתב היד דהה ברובו, חלק מהדפים נשרף.

האם ניתן יהיה להציל את הניירות וללמוד מה כתב אילן רמון ברגעי השיא של חייו??

דפי היומן נשלחו ארצה, עברו לטיפול במעבדות הנייר של מוזיאון ישראל שעבדו בשיתוף פעולה עם מעבדת המסמכים של המחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה. הודות לשיטות פורנזיות של קיבוע ושחזור מסמכים, כמו בסרטי מתח בלשיים, פענחו המומחים, מבעד לחריכות, לקרעים ולנזקי הרטיבות, את שנכתב בעט חלל מיוחדת.

דף מיומנו של אילן רמון

לצד תפילה מנוקדת של קידוש יום השישי, וגילוי מחשבותיו ותחושותיו של רמון, נחשפו המלים המרגשות שכתב ביום השישי לטיסתו:

"היום היה לי היום הראשון שהרגשתי שאני ממש חי בחלל. הפכתי לאיש שחי ועובד בחלל. כמו בסרטים"

למעשה… בכל זאת, נס גדול היה שם!

זיופי רשומות ומסמכים רפואיים

כל המעורב בתיקים של רשלנות רפואית יודע: אנשי הצוות הרפואי הם בני אדם. וכמו כולם, גם הם טועים. השאלה מה הם עושים לאחר שמתגלה טעותם?!
 
יש הנושאים באחריות, מודים בטעותם, ומשלמים על כך בצורה זו או אחרת. אך יש גם המנסים להעלים, לזייף ולטשטש את עקבות הטעות.
 
המזייפים עושים זאת בשיטות שונות ומגוונות. יש המכניסים דף חדש לתיק הרפואי, מעתיקים אליו מידע שנרשם בדף הישן, תוך שהם משמיטים את הרישום המפליל או רושמים במקומו נתונים אחרים. יש המתקנים את הנתונים המוטעים בכתב יד, ויש המוסיפים רישומים ומשבצים אותם בגיליון הרפואי הקיים, כאילו שנכתבו במועד קודם.
 
אך רובם נופלים במקום שבו מצוי האלוהים, קרי, בפרטים הקטנים, ובדיוק כאן מחכה להם בוחן המסמכים!.
 
מן הסתם, תביעות מתרחשות זמן מה אחרי שנעשו הטעויות, וחלוף הזמן, בין מועד האירועים לבין התביעה, עומד כאן לטובת בוחן המסמכים והטוען לזיוף בתיק הרשלנות הרפואית. במקרים שכאלה סביר להניח, שזיוף המסמכים יעשה לאחר מועד התביעה, וחלף זמן רב יותר ממועד יצירת הגיליון הרפואי האותנטי שנכתב בעת התרחשות האירועים עצמם.
 
בוחן זיופי מסמכים מיומן ומצויד במכשור הנכון יודע לחפש את הפרטים הקטנים שנעלמים מעין רגילה. חירור שונה מיתר החירורים על דפים נוספים בתיק הרפואי, צבע וסוג שונה של נייר וסימנים סמויים אחרים, יכולים להעיד על החלפה או הכנסת דף חדש לתיק. רישום בכתב יד של אדם נוסף במקום לא הגיוני על המסמך, תיקונים וכתיבה בעט אחר, או עקבות סימני חריצה על ניירות בתיק הרפואי, כל אלה ניתנים לאבחון על ידי מומחה לזיהוי זיופים. טכניקות דיגיטליות די פשוטות מאפשרות לו גם לכלול את ממצאיו בחוות דעתו, באמצעות הדגמות משכנעות שאינן משתמעות לשני פנים.
 
 תחת תאורה אינפרה אדומה ניתן להבחין בשינויים שהוכנסו במדדי לחץ דם של נבדק

האם ניתן להשוות בין כתבי יד של אדם הכותב בשתי שפות שונות?

כתב יד של כותב אחד בסינית ובאנגלית.

לא מזמן התבקשתי לקבוע האם מסמך בעברית ומסמך אחר בערבית נכתבו על ידי כותב אחד. הלקוח הנאמן שלי התפלא לשמוע שבמקרה זה לא  יכולתי לסייע לו.

ומדוע?

ראשית, צורות האלפבית שונות מהותית זו מזו. כדי שיוכל מומחה לכתב יד לזהות אם מדובר באותו כותב, הוא צריך לאבחן האם יש דמיון צורני בין מרכיבי הכתב. לכל אחד כתב ייחודי והוא כולל מרכיבי כתב תקניים ומרכיבי כתב ייחודיים לו. דוגמא לצורה ייחודית , יחסית, נמצא, למשל, באות "ע" בעברית:: נמצא כותבים אשר רושמים אותה עם לולאה עמוקה וגדולה, לעומת כאלה שכותבים אותה ללא לולאה, ויש הכותבים "ע" הדומה לאות "ע" בדפוס.

שנית, תנועת הכתיבה משתנה. התופעה רלוונטית במיוחד כאשר מדובר ברמת מיומנות כתיבה שונה בכתיבת אחת השפות. כתב יד באנגלית, אצל מי שזוהי שפת האם שלו, יהיה שוטף וקולח וייתכן מאוד שהוא אף יחבר בין האותיות במילים. לעומת זאת בעברית, תנועת הכתיבה עשויה להיות שונה, יותר מחושבת ומעט פחות קולחת. היות ותנועת הכתיבה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר המסייעים באבחון, והיא תלויה, בין השאר במיומנות הכתיבה, לא נוכל לאבחן אם אכן מדובר באותו כותב, שכן אופי התנועה בשני הכתבים שונה. גם כאשר רמת מיומנות הכתיבה זהה בשתי השפות , כמו בכתב היד בראש המאמר, לא ניתן לאבחן שמדובר בכותב אחד בשתי השפות.

 

כתב יד בערבית לעומת כתב יד בעברית

ישנם מקרים מועטים שבהם יתכן שארגון הכתב על הדף יהיה ייחודי ודומה בכתבים בשתי שפות שונות, אך אין די בדמיון ארגוני כדי לאבחן שאכן מדובר בכותב אחד שכתב בשתי השפות.

יש לסייג את המגבלה הזו רק להשוואה בין שפות שאינן ממשפחה אחת. כגון בין עברית לערבית, בין עברית לבין שפות אחרות, וכדומה. לעומת זאת, ניתן להשוות בין שפות הנעזרות באותן אותיות אלפבית, כגון בין אנגלית לצרפתית, בין שבדית לאנגלית ובין שפות שונות המשתמשות באותיות קיריליות, בתנאי שהכותב מיומן בכתיבת שתי השפות.

ניתן בהחלט להשוות  ספרות ומספרים  גם כאשר הם מופיעים על מסמכים שכתובים בשפות שונות. עם זאת, קיימת מגבלה בהשוואת ספרות  בערבית עם ספרות הנהוגות בעולם המערבי.

זהירות! תוכנה המחקה כתב יד

בעידן הדיגיטלי, היה זה רק עניין של זמן עד שימצאו שיטות לחיקוי כתב יד. הפעם לא מדובר רק בפונטים המעוצבים בצורת כתב יד, ב University College London פיתחו תוכנה אשר ביכולתה לחקות כתב יד של אדם ספציפי.

המפתחים טוענים שהתוכנה פותחה במטרה לאפשר כתיבת מכתבים או חומרים פרסומיים כשהם כתובים "בכתב היד " של כותב ספציפי, וכך עשוי להיווצר קשר בלתי אמצעי ופחות פורמלי בין הכותב למקבל המכתב. שערו לעצמכם שאתם מקבלים  ברכה ליום ההולדת שלכם בכתב ידה של מלכת אנגליה? מרגש, לא?

תהליך ההעתקה והחיקוי מתחיל בסריקת  מספר  שורות  הכתובות בכתב ידו של הלקוח, עורכים מדידות, דוגמים צורות כתב, אופני חיבור בין אותיות, גודל  מרווחים בין אותיות, מלים ושורות, צורות ניקוד וכדומה. לאחר מכן בונה התוכנה את מאפייני הכתב הייחודי, באמצעותם ניתן לכתוב במחשב טקסט, הנחזה ככתוב בכתב יד ייחודי לכותב ספציפי.

מי אותנטי ומי מזויף?  Credit: University College London 
אתגר חדש לגרפולוגים משפטיים

(פיתרון החידה:כתב העליון מקורי, התחתון חיקוי המחשב)

 

עד כאן, הכל טוב ויפה.  אולם ,בהיותי בוחנת זיופי חתימות וכתבי יד, צלצלו במוחי  פעמונים מחרישי אוזניים! לא כל כתב אישי הוא מכתב ממלכת אנגליה! אדם יכול פתאום לגלות כתב הדומה מאוד לשלו על הסכם מופרך שמעולם לא כתב!  מצב ביש לכל הדעות. אמנם מפתחי התוכנה טוענים שניתן באמצעותה לזהות כתב יד כמזויף. לטענתם, התוכנה אוגרת את הנתונים המאפיינים את כתב היד " האמיתי", וניתן להשוות את המדידות עם כתב יד החשוד כמזויף. אך ברור לי שהתוכנה הזו עלולה ליפול לידיים לא תמימות אשר ישתמשו בה לזייף כתבי יד וחתימות ויהיו כאלה שיפלו בפח הזה.

כיצד אמור להתמודד גרפולוג משפטי עם צרה חדשה זו?

בעוד שלתוכנת מחשב די לדגום מספר שורות כדי להגיע למידת דמיון גבוהה בין חיקוי לבין כתב יד "אמיתי", הוריאציות הקיימות בכתב יד אותנטי  והנבדק על ידי מומחה רחב לעין ערוך מאשר מאפייני הכתב המדוגמים על ידי מחשב. אמנם המרכיב הצורני  של כתב המחשב  עשוי להיות דומה מאוד לכתב היד האמיתי, אך מרכיבי תנועה כגון לחץ הכתב, מהירות הכתיבה, ושינויים עדינים קשים יותר למדידה בתוכנה זו. מה גם שבבתוצר תוכנת מחשב לחץ הכתב אינו קיים בעוד שבטקסט מקורי ניתן לאבחן בלחיצת העט על הנייר.

כתב יד משתנה לאורך זמן כך שאם מנסים לזייף מסמך שנכתב לכאורה לפני 20 שנה, ודגמו כתב יד מתקופה מאוחרת יותר, ניתן לזהות שמדובר בזיוף. מאפייניו העדינים של הכתב תלויים אף בכלי הכתיבה שונים, בסוגי מסמכים הנבדקים, במצב בריאות של כותב ועוד.. את כל הנתונים האלה המומחה אמור לשקלל בבואו לקבוע מסקנה אם מדובר בזיוף או לא.

לסיכום: על המומחה להביא בחשבון את קיומן של תוכנות מסוג זה, ואל לו למהר ולהסיק שמדובר בכתב אותנטי כשרמת הדמיון הצורני בין שני כתבי יד גבוהה.  במקרים רבים כתב יד אינו חוזר על עצמו באופן מדויק וסדיר מאוד, קיימים הבדלים הקשורים לא רק לוריאציות צורניות שונות, אלא גם לוריאציות בכל מאפייני כתב אחרים.  מומחה לכתב יד לא אמור ללכת שולל אחר הדמיון הצורני בלבד, הוא חייב לדעת להבדיל בין מאפייני כתב הדקים ביותר, ולהביא בחשבון את המשתנים השונים והשפעתם על חתימות או כתב היד אותו הוא בוחן.

למעוניינים בכתבה המקורית:

כתבה מקורית  וסרטון המדגים תוכנה להעתקת כתבי יד

האם די לדעת לאבחן סימנים גראפיים כדי להיות מומחה לזיהוי זיופי כתב יד?

 

אני מכירה כמה "גרפולוגים משפטיים" אשר ההשכלה שלהם כוללת ידע בגרפולוגיה, אך לא הרבה יותר מזה. עם כל הכבוד לגרפולוגיה כמבחן אישיות, הרי שהידע הנדרש מגרפולוג משפטי ומומחה לבחינת מסמכים כולל מרכיבי ידע נוספים אשר לא מצויים בארגז הכלים של העוסק בגרפולוגיה בהיבט הפסיכולוגי שלה.

לא די לדעת שכתב היד משתנה לאורך זמן וכך גם חתימותיו של אדם. לא די לדעת לזהות  סימני כתב כמוסים ועדינים ביותר, ואפילו לא די לאבחן כתב יד בשפות שונות, ולעתים אפילו לא מוכרות.

גרפולוג משפטי מקצועי ח י י ב לדעת איזה סימני כתב ייחודיים לכותב ואיזה משותפים להרבה אחרים. הוא חייב להביא בחשבון מהן השפעות הגיל, ומצב הבריאות על חתימות וכתב יד, והוא צריך לדעת אם ייתכנו שינויים רדיקליים בחתימות של כותב אחד? ואם אכן התחוללו כאלה, כיצד ניתן להסביר אותם? האם הם תמיד פרי זיוף, או שינוי מקרי?

כפי שבלש טוב צריך להכיר את אופן חשיבתו ופעולתו של עבריין, כך גם ח י י ב הגרפולוג משפטי לדעת מהן שיטות הזיוף שנוקטים בהן זייפנים ובאיזה אמצעים טכניים הם משתמשים.

מקרה שכיח  שבו נתקל גרפולוג משפטי הוא טענה  שאדם חתם על מסמך לפני שנים רבות. יש המביאים לגרפולוג משפטי נייר צהבהב וקשה מעט מהרגיל, לעתים אפילו שולי הנייר קרועים או מהוהים, אך תחת מיקרוסקופ נראה כי לא רק שהנייר עבר יישון מלאכותי, אך הדיו בה נכתב המסמך טרייה לחלוטין!

גרפולוג משפטי מקצועי ומשכיל יודע שלסוגי דיו שונים, קצב הזדקנות שונה ונראות אחרת ושימוש בנייר מיושן או ישן, אינו מטשטש את עקבות הטריות של הדיו. ואיך, לדוגמה, יזהה המומחה לכתב יד, דיו טרייה של עט כדורי?

תחת תיאורה מתאימה ומיקרוסקופ הדיו של העט הכדורי תיראה מבריקה ורעננה, כלחיו הענוגה והטרייה של תות שדה.

 

הדיו הטרי של עט מופיע בוהק תחת מיקרוסקופ.

כיצד תבחין בצ'קים מזויפים?

טיפ לאבחנה בצ'קים מזוייפים

אכן, בימינו, כשקיימים אמצעי העתקה כל כך מתוחכמים, גם של מסמכים צבעוניים, קשה לאדם לא מיומן להבחין בזיופים "מקצועיים". עם זאת, קיימים כמה סימנים אשר כל אדם מהישוב יכול להבחין בהם.  צריך רק להקדיש לכך כמה דקות, להיעזר בזכוכית מגדלת אם ניתן, וכך לחסוך לך הרבה מאוד עוגמת נפש והפסדים כספיים ניכרים.

קיימים כמה סימנים שעלולים להעיד שבידיך צ'ק שזויף (לא מדובר כרגע בזיוף חתימת בעל החשבון). חשוב לי להדגיש, שכל סימן בפני עצמו, לא מעיד בהכרח על כך שהצ'ק מזויף, אך שילוב של כמה סימנים שכאלה, עשויים להעיד על צ'קים מזויפים.
אמנה כאן את החשובים שבהם:
1. אם אתה מקבל כמה צ'קים מאותו בעל חשבון (עיסקה בתשלומים – למשל), בדוק שמספר הצ'ק (המופיע בתחתית הצ'ק בצד שמאל) קיים, וגם כשהלקוח ממלא את הצ'קים בפניך, מתוך פנקס צ'קים, וודא שמספר הצ'ק  מתחלף!!
2. בדוק אם הפונטים בהם מופיע שם בעל החשבון שונים מהפונטים של הכתובת של בעל החשבון או פרטיו האחרים.
3. בדוק אם חסרים הפרטים הבאים: חסרה כתובת בעל החשבון, כתובת הבנק.
4. בדוק אם קיימים כתמים בהירים יותר, ושינויים בצבע הנייר, במקומות "אסטרטגיים", כגון במקום בו כתוב הסכום, בספרות או במילים, ולמי מיועד הצ'ק או מקום החתימה של בעל החשבון.

5. בדוק אם חסרה השורה בתחתית הצ'ק עליה רשומים הפרטים בהדפסה מגנטית.
6. בדוק אם הספרות המגנטיות המופיעות בתחתית ההמחאה, המפרטות את מספר הצ'ק, סמל הבנק, הסניף, מס' חשבון, אינן תואמים לאותם הפרטים המופיעים במקומות אחרים על צק.

קיימים סימנים נוספים לצ'קים מזויפים, אך הללו קשורים כבר לבדיקות מומחה לזיהוי מסמכים ועל כן, אין טעם לפרטם כאן.