כיצד תבחין בצ'קים מזויפים?

טיפ לאבחנה בצ'קים מזוייפים

אכן, בימינו, כשקיימים אמצעי העתקה כל כך מתוחכמים, גם של מסמכים צבעוניים, קשה לאדם לא מיומן להבחין בזיופים "מקצועיים". עם זאת, קיימים כמה סימנים אשר כל אדם מהישוב יכול להבחין בהם.  צריך רק להקדיש לכך כמה דקות, להיעזר בזכוכית מגדלת אם ניתן, וכך לחסוך לך הרבה מאוד עוגמת נפש והפסדים כספיים ניכרים.

קיימים כמה סימנים שעלולים להעיד שבידיך צ'ק שזויף (לא מדובר כרגע בזיוף חתימת בעל החשבון). חשוב לי להדגיש, שכל סימן בפני עצמו, לא מעיד בהכרח על כך שהצ'ק מזויף, אך שילוב של כמה סימנים שכאלה, עשויים להעיד על צ'קים מזויפים.
אמנה כאן את החשובים שבהם:
1. אם אתה מקבל כמה צ'קים מאותו בעל חשבון (עיסקה בתשלומים – למשל), בדוק שמספר הצ'ק (המופיע בתחתית הצ'ק בצד שמאל) קיים, וגם כשהלקוח ממלא את הצ'קים בפניך, מתוך פנקס צ'קים, וודא שמספר הצ'ק  מתחלף!!
2. בדוק אם הפונטים בהם מופיע שם בעל החשבון שונים מהפונטים של הכתובת של בעל החשבון או פרטיו האחרים.
3. בדוק אם חסרים הפרטים הבאים: חסרה כתובת בעל החשבון, כתובת הבנק.
4. בדוק אם קיימים כתמים בהירים יותר, ושינויים בצבע הנייר, במקומות "אסטרטגיים", כגון במקום בו כתוב הסכום, בספרות או במילים, ולמי מיועד הצ'ק או מקום החתימה של בעל החשבון.

5. בדוק אם חסרה השורה בתחתית הצ'ק עליה רשומים הפרטים בהדפסה מגנטית.
6. בדוק אם הספרות המגנטיות המופיעות בתחתית ההמחאה, המפרטות את מספר הצ'ק, סמל הבנק, הסניף, מס' חשבון, אינן תואמים לאותם הפרטים המופיעים במקומות אחרים על צק.

קיימים סימנים נוספים לצ'קים מזויפים, אך הללו קשורים כבר לבדיקות מומחה לזיהוי מסמכים ועל כן, אין טעם לפרטם כאן.

אינטליגנציה רגשית וכתב היד

אינטליגנציה רגשית דבורה גרונדמן – הראל ©

images (3)

ראשית ברצוני להבהיר את שני המושגים הכלולים בשם הזה. אינטליגנציה ורגשות.

כשמדובר על אינטליגנציה, כבר ברור שאנחנו מדברים על מצבור של כשרים מגוונים, אשר למרות שניתן לפרק אותם למרכיבים שונים, למדוד ולהשוות בין אנשים, הרי שהקשרים ביניהם ומידת השפעת מרכיב אחד על משנהו היא חשובה ולעתים, כפי שנראה, קריטית. היבט חשוב נוסף הוא  שהאינטליגנציה, גם בהקשר הזה, של האינטליגנציה הרגשית כוללת מרכיבים קוגניטיביים.  מאייר וסלוביי החוקרים שהעלו וחקרו לראשונה את נושא האינטליגנציה הרגשית, טענו שאינטליגנציה רגשית קשורה לאינטליגנציות אחרות, כך שאם אדם מקבל ציון גבוה במבחני IQ , הסיכוי שלו להיות חכם רגשית גדול יותר, מזה שציוניו במבחני אינטליגנציה נמוכים, אך המתאם אינו מושלם.

רגש היא מילה שפילוסופים ופסיכולוגים רבים ניסו להתחבט בה, אבל בתחושה – ברגש, כולנו יודעים במה המדובר. בהרצאה זו נשתמש בהגדרתו של גולמן, שהביא לתודעה הציבורית את המושג אינטליגנציה רגשית, זוהי הגדרה מעט תיאותולוגית אבל בכל זאת אשתמש בה כאן. רגש הוא : הרגשה אשר מתבטאת במצבים פסיכולוגיים וביולוגיים, המעוררת מגוון מחשבות והתנהגויות. הגדרת לה-סן את הריגושיות מאוד מתאימה לכאן. גם לה-סן הניח שהריגושיות מצויה בכל אחד מאתנו. אין אירוע שאנחנו קולטים, מחשבה שאנו חושבים שאינה מעוררת בנו, פסיכולוגית או אורגנית, מידה זו או אחרת של רגש וריגוש. קיימים אלפי סוגים של רגשות וברמות דיפרנציאציה שונות. קיימים רגשות "ראשוניים" כגון כעס, פחד, ושמחה, ורגשות מעודנים ואנינים יותר ביניהם אנו לומדים להבחין כגון: להבחין בין רגש לריגוש, או בין עצב וצער ויגון. ככל שרמת המובחנות שלנו בין הרגשות הללו גבוהה יותר, כן גבוהה האוריינות הרגשית שלנו.   כפי שאנחנו נוכחים לדעת, רגשות משתרעים על קשת רחבה מאוד של דקויות, אשר חלקן כמעט ולא ניתן להגדרה מילולית. אך אנחנו חשים בהם, גם אם איננו יכולים להבהיר אותם לעצמנו או לאחרים.

 גורם נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא דקות ורמת המושפעות מרגשות, ועוצמת הרגשות המתעוררים בנו כתוצאה מגירויים שונים. גם כאן אנו יכולים להיעזר בנקודת ראותו של לה-סן האומרת, כי אדם הוא ריגושי כאשר הוא מושפע מיותר גירויים (פנימיים וחיצוניים) ומכאלו שהם קטנים יחסית, וכל אלו מתאימים להגדרת הפתיחות להרגיש, אך אצל לה סן, נכנס מרכיב התגובה שלו לרגש שהיא בדרך כלל בעלת עוצמה מעל לממוצע, ואחד המאפיינים של הפרט האמוטיבי הוא שהתגובה נוטה להיות לא פרופורציונלית לחשיבות האובייקטיבית של האירוע, וזהו כפי שנראה בהמשך, גורם שעלול להפחית את רמת האינטליגנציה הרגשית.

מבחינה גרפולוגית, ניתן להסיק מהדמיון הזה בין ההגדרות, שכתב היד של האדם שמושפע ומונע על ידי רגשותיו, יהיה בעל מאפיינים גראפיים המעידים על מידה של אמוטיביות, דהיינו: סביר שנמצא תנודות במרכיבי הכתב השונים.

 כשאנחנו משלבים יחד את שני המושגים – אינטליגנציה רגשית – מתקבלת התמונה הבאה:  מדובר על כשרים משולבים, הקשורים ברגשות ובחשיבה על הרגשות הללו. הגדרת מאייר וסלוביי המעודכנת (1997) אומרת ש"אינטליגנציה רגשית כרוכה ביכולת לתפוס במדויק, להעריך ולבטא רגשות: היכולת לגשת לרגשות או ליצור רגשות כאשר הם מקלים על החשיבה: היכולת להבין רגשות וידע רגשי: היכולת לווסת רגשות על מנת לעודד גדילה אמוציונאלית ואינטלקטואלית."

 שלא כמו הIQ-  אשר נשאר בבסיסו דומה לאורך החיים, וכן האופי שאינו משתנה, ניתן לפתח את האינטליגנציה הרגשית, לפחות מרכיבים בסיסיים שלה, באמצעות למידה. קיימות בעולם תכניות המיועדות ללמד ילדים להיות מודעים לרגשותיהם, לדעת לשלוט בהם, לדעת להכיר ולהתחשב ברגשות אחרים. בנוסף לכך, בעולם העסקי קיימות תכניות לאנשי מכירות למשל, אשר עברו השתלמויות בכל הקשור באופטימיות ובעמידה בתסכולים, מרכיבים הכלולים באינטליגנציה הרגשית.

 מבנה האינטליגנציה הרגשית מתחלק לחמישה תחומים עיקריים אשר כל אחד מהם כולל מגוון של התנהגויות ורגשות: בהרצאה זו, ברצוני להתמקד בעיקר בשני מרכיבי האינטליגנציה הנראים לי כחשובים ביותר לעבודתנו כגרפולוגים יועצים: מודעות עצמית ואמפתיה. עם זאת, יש לזכור ששאר המרכיבים של האינטליגנציה הרגשית חשובים לא פחות ליצירת איכות חיים, רגשית, אינטלקטואלית וחברתית טובה. נקודה נוספת שעלי להבהיר. הסימנים והתסמונות הגראפיות אותן אני מציינת, הן בגדר הצעות תיאורטיות בלבד. ומן הראוי לחקור אותן בצורה יסודית ואמפירית.

images (5)

 מודעות עצמית מודעות רגשית– זו היכולת של הפרט המרגיש לצפות ולחוש ברגשותיו, השליליים והחיוביים כאחד, בזמן אמת,  להכירם ולהגדירם בצורה מדויקת ככל האפשר. מודעות רגשית מחייבת הקשבה לרגשות ולתכנים פנימיים, הן תכנים אישיים והן תכנים מטפוריים וסמליים. ובלשון יונגיאנית (איך לא?) – קשב גם ללא מודע האישי והקולקטיבי כאחד. חלומות, מיתוסים, שירה ומשלים, אסוציאציות חופשיות, כל אלה תוצרים של העולם הרגשי. לנו, הגרפולוגים, המודעות הזו נחוצה וחשובה בתור כלי, כפי שהיא חשובה לסופרים ולמשוררים: וורדסוורט' כתב ש"שירה היא "מבול" של רגשות: מקורותיה ברגשות שנאספים ברגיעה" מודעות עצמית חשובה גם לפסיכותרפיסטים וכל אלה העוסקים במקצועות טיפוליים, אבל  נדמה לי שהיות ואופי המבחן שאנו עורכים, כשהוא אינו מבוסס על מדדים מדויקים מאוד, נחוץ לנו להיות מודעים לרגשותינו על מנת למזער את מידת ההשלכה שאנו עלולים להשליך על הכתב הנבדק.

 גולמן מתאר כמה סגנונות של מודעות עצמית:

 א: הנסחף: אנשים אשר חשים שרגשותיהם סוחפים אותם לעיתים קרובות מבלי שיהיו מסוגלים להימלט מההיסחפות. מצבי הרוח הם אלה שמנחים אותם, הם הפכפכים ואינם מודעים במידה רבה לרגשותיהם ואין להם פרספקטיבה לגביהם. כתוצאה מכך, הם אינם עושים דבר להימלט ממצבי רוח רעים מתוך תחושה שאין להם שליטה על חייהם הרגשיים. חוסר שליטה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות אימפולסיביות וקפריזיות: כולנו מכירים את הכתבים של אנשים כאלה. המאפיינים הגרפיים העיקריים: תנועה סוערת, תנודיות רבה בכל מרכיבי הכתב. אופי מודעות זה מתאים לטיפוסים  האימפולסיבי והאנרכי יצרי של אודם, לטיפוס העצבי של לה-סן ולכתב אשר דרגת ההקשחה שלו היא 1 או 5 בסולם פופאל.

לדעתי אפשר לכלול באותה קטגוריה נמצא גם את אלו שלמרות שאינם נסחפים במצבי רוח הם נשלטים על ידי מתחים פנימיים, חרדות ומעצורים חזקים, אשר גורמים בין השאר להתנהגויות כפייתיות. הכתבים של המקובעים במצב נפשי זה יראו קפואים, סדירים יתר על המידה, נוכל למצוא עריכה עמוסה או עריכה עם חורים, דרגת הקשחה גבוהה של הכתב 4ב', כתבים המאפיינים את הטיפוס האוטיסטי של אודם.

 ב: משלים: אנשים שיש להם הבנה בהירה לגבי מה שהם מרגישים ובכל זאת הם נוטים להשלים עם מצב רוחם ואינם מנסים לשנות זאת. כאן נמצא את האנשים שנמצאים תמיד במצב רוח טוב ואין להם ממש מוטיבציה לשנות אותו, ויש כאלה שנוטים למצב רוח רע, מרגישים אותו אבל חושבים שזו גזירת הגורל ולא עושים כלום כדי לשנותו והם אלה שנכנסים למצבים דיכאוניים הכי בקלות. אופן מודעות זה אופייני לכותב הסנטימנטלי, לאיובי זאבי.

ואם אנחנו נוגעים ביונג, ניתן לומר בוודאות, כי כתבים אשר מעידים על השתלטות הלא מודע על האישיות, כגון כתב פרסונה, כתב של גבר החסר לגמרי מרכיבי אנימה, או כתב של אישה החסר מרכיבי אנימוס, וכתב המעיד על התפרצויות רבות של הצל, כולם מעידים על חסך מצער במודעות עצמית.

 ג: מודע לעצמו: אנשים המודעים וערים לחייהם הרגשיים ולמצבי רוחם.  הם עצמאיים, בטוחים בעצמם ונהנים מבריאות נפשית טובה. הם נוטים להיות בעלי ראייה חיובית על החיים. כשהם נקלעים למצב רוח גרוע, הם לא מהרהרים בו בצורה אובססיבית ומסוגלים לצאת ממנו בצורה קונסטרוקטיבית.

 כתב ידם של הנוקטים באופן התמודדות זה עם רגשותיהם ניכר בסימנים הבאים: כתב בעל פרופורציות טובות, בעל תנועה ספונטנית, פרוגרסיבית אך בעלת מרכיבים רגרסיבים קלים, (פופאל 2-3), גודל בינוני עד קטן, צורות מלאות ומעוצבות היטב, קו די חד, עריכה בהירה, כתב די סדיר או בעל אי סדירות מחזוריות. בקיצור כתב הרמוני.

 המודעות מאפשרת הקשבה טבעית לקול הלב, מאפשרת העשרה של החיים הרגשיים והאינטלקטואליים שלנו. היא מאפשרת יושרה אינטלקטואלית ורגשית.

 2; ניהול רגשות –  דורש מידה מסוימת של שליטה עצמית, אך לא במידה שתחניק או תעלים את הרגשות לחלוטין היבט זה כולל את היכולת לחוות ולבטא רגש כהולם את הסיטואציה. כאשר במצב מסוים רגשות יוצאים מכלל שליטה, הם משתקים עלולים לגרום לקהות חושים, לריחוק ואף לדיכאון. (מבחן ראשון שלי בסטטיסטיקה) או לחילופין לגרום להתפרצויות ולהתנהגויות קיצוניות, היסטריות למשל, שהן והרסניות לא פחות. מרכיב זה כולל גם את ההבנה מה עומד מאחורי הרגשות, מציאת דרכים שונות כדי להתמודד עם פחדים ועם חרדות, כעס או עצבות. כך לדוגמא: אנשים חולים מאוד, משתדלים למצוא לעצמם דרכים להפיג מתח וחרדות על ידי מדיטציה או היפנוזה עצמית, או כשאנחנו כועסים מאוד, אנחנו "סופרים עד עשר"… כאן יש לציין, שכולנו מרגישים רגשות שונים, ודי קיצוניים לפעמים, אבל בחשבונו של הלב, היחס שבין הרגשות החיוביים לשליליים הוא שקובע את הרווחה נפשית. התפרצות רגשות חזקים עלולים לגרום לתוהו ובוהו נפשי  ויש לדאוג לבלום רגשות סוערים ושליליים כדי שלא יתפסו או יתגברו על הרגשות הנעימים. מרכיב נוסף שיש להביאו בחשבון בהקשר זה: אין לנו שליטה על עיתוי שבו הרגשות שוטפים אותנו ולא על סוג הרגשות שיסחוף אותנו, אבל יכולה להיות לנו שליטה מסוימת על כמה זמן יימשך הרגש.  ואחת הדרכים היעילות לשלוט בזה הוא להבין את מקור הרגש סמוך ביותר לזמן התעוררותו, לעשות REFRAMING שלו, ובמקרים שהמדובר ברגשות שליליים כגון דאגות וכעס, פעילות פיזית אירובית ורתימת מחשבות חיוביות מסייעת בתהליך הזה של ניהול רגשות.

 קטע יפה וסמלי הממחיש זאת נמצא בספרה של סוזאנה תמרו- "ללכת בעקבות הלב. " בכל פעם שתרגישי מבוכה ובלבול, חשבי על העצים, היזכרי כיצד הם צומחים. זכרי כי אילן שעליו מרובים ושורשיו מעטים – הרוח הראשונה עוקרת אותו, ואילו כאשר שורשיו מרובים וענפיו מעטים, הלימפה זורמת בו בקושי. השורשים וענפי הצמרת צריכים לצמוח בהתאמה זה לזה, עלייך להיות בתוך הדברים ומעליהם גם יחד.. וכאשר ישתרעו לפנייך דרכים רבות ולא תדעי באיזו מהן ללכת, אל תבחרי באחת באקראי, אלא תתיישבי על מקומך והמתיני. נשמי נשימה עמוקה, שופעת אמונה, כפי שנשמת ביום צאתך לעולם, אל תניחי לדבר להסיח את דעתך, המתיני עוד ועוד. שבי במקומך, בדממה, והקשיבי לקול לבך. וכאשר ידבר אתך, קומי ולכי לאשר יישאך."

 מבחינת הסימנים הגראפיים: תנועה ספונטנית, לא נמהרת ולא מעוכבת, כתב קשור (תיתכן דרגת קשירה בינונית- היכולת לקשר בין דברים) מרווחים טובים בכתב, בין מילים ובין שורות (פרספקטיבה טובה, ראיית התמונה הכוללת על מנת לבחון דברים בצורה מציאותית).

 3: עוררות מוטיבציה פנימית – היבט זה דורש גיוס של רגשות לשרותו של יעד, הישג או פתרון בעיה האמור לסייע בשליטה  על המצב. גם היבט זה כולל משמעת עצמית רגשית אשר באה לידי ביטוי ביכולת לדחות סיפוקים או לשחרר כוחות מרסנים ומחניקים. בנוסף לכך, נמצא מרכיבים חשובים בהיבט זה הכוללים את מידת השכנוע הפנימי והאופטימיות אשר מסייעות להתגברות על קשיים ומכשולים. למרות שלא מזכירים מונח זאת במפורש בהקשר זה, מיקוד שליטה פנימי הכרחי, כלומר התחושה שאדם יכול לשלוט על מאורעות חייו, וכשכישלון קורה הוא קורה כתוצאה ממשהו שניתן לשנות, כך שהאפשרות להצלחה עדיין נראית ריאלית.

מבחינה גראפית סינדרום הסימנים ההגיוני ביותר הוא זה המאפיין את מרכיב הפעילות של         לה-סן דהיינו: קו מוצק, כתב דינמי קשור, מהלך שורות עולה, כתב זוויתי או חצי זוויתי, לחץ מוזן, זווית ימנית או ישרה, ניקוד מדויק או מועף קדימה, קרסים קטנים, אזור תחתון מפותח.

בהקשר זה, של ערור מוטיבציה, מדבר גולמן על תופעה של "זרימה". ומתכוון ביכולת לרתום   רגשות ולתעל אותם לשרות בצוע של מטלה מאתגרת עד כדי שכחה עצמית. זרימה כרוכה גם בטעינה והערכות של רגשות בהתאם למשימה. מדובר כאן על מצב של התמזגות טוטאלית עם מה שעושים, נטישה של דאגנות יומיומית, אלו רגעים נטולי אגו, מצב של ריכוז גבוה, בהם המבצע אינו חושב על עצמו, אינו חושב על הצלחה או כשלון אלא ממוקד בפעולה עצמה. יוצרים רבים חווים את התחושה הזו כשהם מתארים את המצב באופן כזה שנדמה להם כי הפעילות היא זו המובילה אותם והם לא זוכרים או לא שמו לב לדברים שקורים סביבם, לתחושות שלהם עצמם. על מנת להגיע לזרימה, צריך למקד תשומת לב חדה בכוונה בתחילת המשימה. הצעד הראשון של המיקוד מצריך משמעת עצמית, אך אחר כך יש למיקוד כוח משל עצמו. ניתן להיכנס למצב זה רק כאשר המשימה העומדת בפני האדם מאתגרת, אך דרישותיה אינן צריכות להיות גבוהות מדי (אחרת יעוררו חרדה) או נמוכות מדי (אחרת ישעממו). הפרדוקס במצב זה הוא שאיכות תשומת הלב היא רפויה ולא מתוחה, אבל ממוקדת. זו מן אקסטזה מתונה. מיותר לציין שמצב זה מוגבל לנקודת זמן מסוימת, ועל כן סביר להניח שיתכן שלא נמצא את התופעות הגרפיות הכרוכות בה, אלא אם כן, הכותב נמצא במצב זה בתהליך הכתיבה עצמו. בכל מקרה, הסימנים הגרפיים האופייניים למצב זה הם תנועה קולחת, קו מוזן ואינטנסיבי, בעל עריכה  קומפקטית. כתב ידו של פרויד מזכיר במידת מה את התופעה.

אמפתיה – היא הכלי העיקרי לקיום קשרים אנושיים וסובלניים ואינה מתאפשרת ללא מידה של מודעות עצמית. ככל שאנו פתוחים יותר לקשת הרגשות שלנו, כך אנחנו מיומנים בקריאת תחושות של אחרים.  המדובר על רגישות לרגשות של אחרים, לדברים החשובים להם, וראיית הדברים מתוך פרספקטיבה של האחרים. אמפאתיה כרוכה בהערכה וכיבוד ההבדלים בין רגשות שונים המתעוררים אצל אנשים שונים. היבט חשוב נוסף של יכולת זו היא יכולת להבחין ברגשות הזולת דרך קריאת מסרים לא מילוליים : טון דיבור, מראות, הבעות פנים, שפת הגוף וכו'.

כאמור, האמפתיה היא היכולת שלנו לחוש את הזולת, היא דורשת התכוונות לאותות מעודנים המרמזים על מה שאחרים רוצים או צריכים, מהטעם הזה, אנשים שנחנו ברמת אמפתיה גבוהה נחנו בתודת שרות טובה יותר. היא  דורשת יכולת להבדיל בין רגשות שונים, יכולת לקבל ולהגיב לרגשות אחרים, למצב הרוח שלהם ולצרכים שלהם. מחקרים הראו שנשים מגלות אמפתיה יותר מאשר גברים, (אלא אם כן, הגבר מצויד באנימה מפותחת דייה) אך היכולת להזדהות ולגלות אמפתיה מתחילה עוד בינקות, אצל שני המינים, ובמידה ומעודדים את הילד, ניתן לפתח יכולת זו עוד יותר. מידת האמפתיה שאדם מגלה תלוי במידה רבה בשיקופים הרגשיים שהוא מקבל בתוך ילד, במידת הקבלה והאישור שהוא מקבל לרגשותיו ולהבעתם. כאשר הילד אינו זוכה לכך, הוא נמנע מלהביע את רגשותיו והוא לומד להדחיקם ולהתעלם ממצבור שלם של רגשות אשר ברבות הימים חסרונם מורגש מאוד ביחסיו עם אחרים. אדם שלא זכה לגילויי אמפתיה בעצמו, שהוזנח בילדותו או שסבל מניצול רגשי, עלול להגיב בשני אופנים: על ידי עמעום האמפתיה הטבעית שלו, או לחלופין ובאופן פרדוקסלי, לפתח דריכות רבה לרגשות של אלה המקיפים אותו, עד כדי התמכרות לתחושות של אחרים. למעשה, אנחנו מדברים כאן על תופעה שעלולה להתבטא בהפרעת אישיות נרקסיסטית, כפי שתיארה אותה אליס מילר, בדרמה של הילד המחונן.  למרות שחלק מאתנו מאבדים את היכולת הזו במהלך החיים, בשל נסיבות הכרוכות בחינוך או בהתנסויות אישיות, ניתן ללמוד מיומנות זו בצורה די טובה, במקרים מסוימים, גם בשלבים יותר מאוחרים של החיים.

ישנן כמה תכונות הנחוצות ונגזרות מפיתוח האמפתיה. ראשית, האמפתיה מצריכה מידה מספקת של רגיעה, שחרור מהימצאות בעמדת מגננה, ונכונות לקליטה באופן שהאותות הדקים של התחושות המגיעים מהזולת יוכלו להיקלט ולעבור עיבוד שכלי. אינטואיציה חדה היא אחד הכלים המרכזיים הנחוצים לתהליך התפיסה מסוג זה. למרות שאנו, כגרפולוגים, נדרשים בחוות דעת לערוך שיפוטים, כגון: האם נבדק מסוים עומד בקריטריונים למשרה אותה הוא אמור לאייש, מרכיב נכבד של עבודתנו  נועד לייעץ לכותבים עצמם כשהם נמצאים בצמתים חשובים של חייהם. אנו אמורים להיות מצוידים באמפתיה רבה כדי להסביר להם על מוקדים בעייתיים באישיותם, לייעץ להם כיצד הם מסוגלים לגבור עליהם או להשלים אתם, הכל תוך כדי יצירת אווירה של קבלה ושל הבנה אנושית.

 אמפאתיה יוצרת אכפתיות, לחוש את כאבו של הזולת ככאבך שלך. ושורשי התנהגות מוסרית נמצאים באמפתיה ובאכפתיות. הגישה האמפאתית משלבת דילמות והחלטות מוסריות. כגון: האם תשקר על מנת שלא לפגוע? עד מתי יש להאריך את חייו של חולה? עד כמה תקריב את נוחיותך האישית למען האחר? ככל שהצופה מרגיש אמפאתי לסובל, כך הוא מוכן, בדר"כ להתערב על מנת לעזור לו. הסוציופת – שהוא אדם חסר אמפתיה לחלוטין, חסר מצפון ועושה מעשים שלא יעשו בין השאר משום שהוא אינו מסוגל לחוש על הכאב שהוא גורם.

 סימנים גראפיים לאמפתיה: זווית ימנית משוחררת או מתחדדת, צורות עגולות ומלאות, יתכן גם כתב מופשט אך לא עד כדי חוסר קריאות, גודל מעט לא אחיד, הולך וקטן במהלך מילה, כתב פרוגרסיבי, פרופורציונלי, הרמוני, רווח גדול- בינוני בין אותיות ושורות רווח בין מילים יכול להיות קטן יותר.

מרכיבי אינטואיציה בכתב חשובים גם הם: לחץ או קו קל, מעט חוטי, מהלך שורות מעט גלי. טיפוס רגש+אינטואיציה מסייעת, או טיפוס אינטואיציה מוחצן עם רגש כמסייעת, הם הטיפוסים הקלסיים אשר נחנו באמפתיה באופן טבעי.

 5: טיפול במערכות יחסים– מדובר כאן על מרכיב מאוד דומה לאינטליגנציה החברתית של גארדנר והוא כולל,  בין השאר, מיומנות בניהול רגשות אצל אחרים, מנהיגות, יכולת לגייס אחרים ולעורר בהם השראה, לשכנע ולהשפיע על אחרים. רגשות "מדבקים" ובדרך כלל כיוון ההשפעה הוא מזה שמפגין עוצמת רגשות גדולה יותר לעבר הפסיבי. מרכיב זה כולל גם יעילות בינאישית בשיג ושיח עם אנשים,  הכרוך בהקשבה, בפתיחות, ביכולת ליישב סכסוכים וליצור מפגש הרמוני. כל אלה מבטיחים יכולת לעבוד בצוות, וליצור יחסי אנוש חיוביים ומפרים הן בתחום הציבורי והן בתחום האינטימי.

 מבחינת הסימנים הגרפיים וטיפוסים המטיבים לטפל במצבים חברתיים נמצא כתבים בהם הקריאות טובה, התנועה שוטפת וגמישה, זווית ימנית, לחץ בינוני, כתב מתקדם, אזור אמצעי מפותח, כתב קעור. דרגת הקשחה 2-3 של פופאל, טיפוס אינטגרטיבי, רגש או חישה + רגש מוחצנים.

כל העוסקים בנושא מסכימים כי קיימות רמות שונות של אינטליגנציה רגשית, והרמות השונות מתבטאות בתוך ובין מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. כך למשל, אדם יכול לגלות יכולת להניע את עצמו באמצעות ערור המוטיבציה שלו, ולעומת זאת, לא לגלות מודעות עצמית גבוהה במיוחד, או לגלות יכולת להניע אחרים לפעילות. או למשל, אדם יכול לגלות אמפתיה רבה, אך לא להיות בעל יכולת גבוהה להניע את עצמו. ניתן לסווג טיפוסי אופי שונים אותם אנו מכירים בהתאם למדדים האלה. לדוגמה: הטיפוס הפלגמטי של לה-סן, טוב מאוד בעוררות מוטיבציה פנימית, טוב בניהול רגשות וביחסי אנוש הוא די סביר (אם כי לא מנהיגותי, כריזמטי או משפיע) אך מידת הריגושיות ומודעותו לרגשות אינה גבוהה, וכך גם האמפתיה שהוא עשוי לגלות. הטיפוסים הנרקסיסטי האנרכי יצרי של אודם – נמוכים בכל המדדים, כן הלאה…

 אחרי שדיברנו כל כך הרבה על המושג אינטליגנציה רגשית, ולמרות שהיבטיה השונים שצוינו כאן, נראים לנו כמשמעותיים, נשאלת השאלה:  מדוע היא חשובה כל כך?

 כולנו יצורים רגשיים. המוח שלנו מייצר רגשות אשר נועדו לשמור עלינו, לקדם אותנו בכל מה שאנחנו עושים, בכל מה שאנחנו מעורבים. רגשות הם המרכיבים האינטימיים ביותר של נפשנו ומשמשים כאבני הבניין היסודיות שלה. גולמן, בספרו, מביא דוגמאות שונות לגבי אופני הישרדות והכרת העולם, אשר ללא תיווכם של הרגשות לא היו מתאפשרים. לדוגמא: פחד מתעורר כשגורמים שונים מאיימים על הקיום שלנו. רגש מסייע לנו בקבלת החלטות. מחרקים הראו כי כאשר נפגעים המרכזיים המוחיים האחראים על שידור הרגשות לניאו קורטקס, אדם לא מסוגל לקבל החלטות ולו הקטנות ביותר.  לדעת גולמן וחוקרים אחרים המתייחסים למידת ההצלחה של אנשים שונים, מדד ה-IQ אינו מנבא טוב להצלחה. לעומת זאת, רמת EQ גבוהה, אכן מנבאת אפשרות כזו, ומדובר כאן בהצלחה בתחומי מקצוע, עסקים ויחסים בינאישיים. לדעתי, המדד להצלחה אינו המדד היחידי כאן. לדעתי מן הראוי להכניס כאן גם את המילה הגדולה "אושר". גולמן, בספרו, מזכיר את המונח הזה, אבל רק בהקשרים הכימיים של הפעילות המוחית. אבל אני מאמינה שהחיפוש אחר אושר הוא אחד מהמסעות הקשים ביותר שאנו נוטלים על עצמנו בחיים. הכוונה אינה לאושר נקודתי ורגעי, שהוא מאוד חשוב כשלעצמו, וראוי להתייחסות נפרדת ועניפה, אלא על אושר "רטרואקטיבי": דהיינו, אושר הכרוך בסיפוק ובתחושה של התגברות והתמודדות עם הקשיים וסיפוק הצרכים הגבוהים ביותר שכל אחד מסוגל להגיע אליהם. אושר מעורר מוטיבציה, כשאנחנו מאושרים, אנחנו מרגישים עליה משמעותית ברמה האנרגטית שלנו, משוחררים מדאגות אובססיביות ומחרדות משתקות, אנחנו סובלים פחות מלחץ וממחלות הקשורות למצבי לחץ,  מערכת החיסונית שלנו פועלת טוב יותר – ומכאן שהבריאות הפיזית שלנו טובה יותר.

 רגשות הם המקור הפוטנציאלי לאיחוד אנשים. אנחנו שונים ונבדלים בדעותינו ובאמונותינו, אך רגשות הם אוניברסליים! ההכרה שבכולנו מתעוררים אותם רגשות, אם כי כלפי אובייקטים שונים, וביניהן רגשות כמו אמפתיה, חמלה, הזדהות, שיתוף פעולה ויכולת לסלוח, או פחד, חרדות, קנאה, ואפילו תוקפנות, יש בכוחם לאחד בין אנשים.

images (4)

 (ההרצאה הועברה במסגרת כנס של האגודה הישראלית לגרפולוגיה מדעית בשנת 1999)

גילגולה של חוות דעת מומחה של גרפולוג משפטי

 משולחנה של גרפולוגית משפטית

דבורה הראל - 1

סיפור חוות דעת מומחה שהוחבאה, הציצה ופגעה!

לפני כעשר שנים, פנה אלי איש מבוגר, שגר בשוויץ הרבה שנים, שהיה אספן אמנות ועוד כל מיני עתיקות. הוא טען שיש בידו צ'קים שאנשים חייבים לו ומסרבים לשלם את חובם. הם, מצידם, טוענים שהוא גנב מהם המחאות, מילא אותן וחתם בשמם. וזה הרתיח את דמו עד כדי כך שהחליט לתבוע אותם בבית המשפט! ובעיקר כשמדובר בסכומים נכבדים ביותר, והוא סוחר הידוע בכל אירופה כשמומחיותו ידועה ומפורסמת במיוחד בכל המדובר באמנות מהמאה ה 18!

האיש הגיע בחברת ידיד משותף, הביא עמו בקבוק יין לקידוש ("זה לגברת המכובדת") והפליג במעשיו הרבים והטובים ברחבי העולם… לא רק זה, הוא העריך את שווי חפצי האמנות שעינו צדה בדרך למשרדי.

טוב, מי שמכיר אותי בתור בוחנת מסמכים יודע. אני טפלון. לא ניתנת למריחה. מנומסת, מקשיבה, רושמת הכל בקפידה, ולא מאמינה לאף מילה, עד שהעובדות לא הוכיחו אחרת. הלקוח השאיר בידיי את המסמכים להם הייתי זקוקה לבדיקה, כולל כתב ידו וחתימותיו, כמובן.

דבורה הראל - 2

מכיוון שהיה כל כך בטוח בצדקתו ובעובדה שהצליח לשכנע אותי, עד שביקש ממני לערוך חוות דעת ישירות, ללא ברור מוקדם אם יש בדבריו ממש. טוב, מי אני שאתווכח?

ומה קרה???

נכון!!!!!! מצאתי שהלקוח שהגיע אלי אכן זייף את ההמחאות והחתימות. מ'לשות. כתבתי חוות דעתי והגשתי לו אותה. לידיד המשותף שלנו הייתה אי נעימות גדולה. עם כאלה חברים, גם אני הייתי מתביישת.

לא שמעתי מהם דבר מאז.

היום התקשר אלי עורך דין שהיה מעורב בתיק. הוא התקשר בעניין אחר, אך סיפר לי שהיה מעורב בתיק של האספן השוויצרי. והוא השלים לי את התמונה. ראשית, ניגש אותו סוחר מהולל לגרפולוג משפטי אחר, הלה נתן לו חוות דעת תפורה לפי מידותיו.

דבורה הראל 3

בינתיים, מסתבר שהלקוח הזה היה ידוע בתור נוכל, המשטרה פשטה על ביתו, מצאה מסמכים וכל מיני ממצאים מרשיעים בנושאים אחרים. בין שאר המסמכים נמצאה חוות הדעת שלי, שלא הוגשה כמובן על ידו לבית המשפט… ומשם הוגשה לבית המשפט ישירות ועשתה את העבודה.

עכשיו, מי אמר שבחינת מסמכים וכתבי יד הוא תחום משעמם, טכני ו"יבש" שיצביע!

 

מה בין גרפולוגיה משפטית למחלות ולתופעות לוואי של תרופות?

כשמגיעים אלי אנשים בתור בוחנת מסמכים וגרפולוגית משפטית, הם נשאלים על ידי מספר שאלות הקשורות למצבם הבריאותי. חלקם נעים על הכסא באי נוחות, הישירים ביניהם שואלים, "מה הקשר בין מצבי הבריאותי והתרופות שאני נוטל לבין כתב ידי או חתימתי?"

על שאלות אלה ואחרות אני עונה שמחקרים בז'ורנלים רפואיים ואלה העוסקים בגרפולוגיה משפטית, מעידים על כך שמחלות ותרופות מסוימות משפיעות באופן ניכר על כתב היד. כמובן שמי שסובל מרגל שבורה, כאב אוזניים, או כאב שיניים, שמטבעם חולפים, משפיעים פחות, אם בכלל, על האופן שבו אדם חותם. אך מחלות כרוניות כגון: דלקות פרקים או מחלות בעלות אופי מתדרדר כגון אלצהיימר וניוון שרירים, וכן תרופות שחולים אלה נוטלים, משפיעות על כתב היד והחתימות יותר מאחרות.

אך חשוב להדגיש, שעד כה לא נמצאה שיטה אמינה לאבחן מחלות על פי כתב היד. למעט מחלת הפרקינסון אשר הנוירולוג המאבחן נעזר  בכתב היד כמשמש אינדיקטור מקדים ומוכח בראשית מחלת הפרקינסון.

pARKINSON

כתב ידו של חולה פרקינסון

לכן, חשוב שהעוסק בגרפולוגיה משפטית יגלה בקיאות במחקרים ובמידע ממקורות מהימנים, אודות השפעתן של מחלות ותרופות שונות על חתימות וכתב יד. ויש להביא בחשבון, מן הסתם, שלמחלות שונות קיימות השפעות נפשיות, ולא ניתן להפריד, באמצעות הכתב, בין השפעת המחלה עצמה לבין המצב המצוקתי – הרגשי אותו הכותב חווה.

יתרה מזאת, קיימים סממנים דומים בכתב ובחתימות אצל אנשים חולים אך גם אצל בריאים יחסית, אלא שבשל גילם המתקדם, המוטוריקה העדינה שלהם נפגעת. כתב ידם יגלה רעד, קו נוקשה ופחות גמיש, ולעיתים קושי לנהל שורה ישרה, שהם חלק מתופעות כתב של חולים והן של כותבים בגיל מתקדם.

חתימתו של צ'רצ'יל בצעירותו

Winston Churchill's autograph

חתימתו של צ'רצ'יל בזקנתו

מסיבות שצוינו כאן, על העוסק בגרפולוגיה משפטית לברר, טרם תחילת בדיקתו, מה היה גילו ומצב בריאותו של הכותב בעת חתימה על המסמך.  דרישה זו נכונה פי כמה בעיקר כאשר מדובר בחתימות על צוואות או על מסמכים אחרים הנושאים חתימות של אנשים מבוגרים מאוד.

 

                          

 

 

כיצד להקשות את מלאכת הזייפנים?

טיפ קטן – גדול!

רבים מאיתנו לא מיחסים חשיבות לעט בה אנו משתמשים בעת כתיבה או חתימה על מסמכים חשובים. ובכן, זו טעות! וכל כך מדוע?

עטים מסוגים שונים

לזייפנים המתמחים בזיוף מסמכים, ישנן דרכים להסיר דיו של עט כדורי בקלות באמצעות חומרים הנמצאים בכל בית. לאחר הסרת הדיו הם יכולים לשנות תוכנו של מסמך, כגון המחאה, צוואה וכד' בתוכן שונה, בלי לגרום למסמך נזק ממשי!! הסיבה ל"היעלמות" הדיו של העט הכדורי נעוצה בעובדה, שהדיו שלו סמיך ועל פי רוב אינו נספג בתוך סיבי הנייר.

Macro_Biro_writing2

עט כדורי

לכן, עשו לעצמכם הרגל לכתוב בעטים המשתמשים בדיו נוזלית, כגון עטים מסוג UNIBALL,  עטים שאנו מכנים עטי PILOT  או בעטים נובעים.

     כתב יד וציורים שבוצעו באמצעות עטים בעלי דיו דליל

הסיבה העיקרית לבחירה בעטים אלה היא שהדיו בהם דליל יותר ונספג בסיבי הנייר,  וניסיונות למחוק אותו מותירים על הנייר עקבות גסים.

images (1)

 

 

פחד מהחירות או חירות מהפחד?

עכשיו, כשמתקרב חג החירות, וכולם שואלים את כולם "איפה אתם בסדר"? בצורה מסודרת ועקבית מדי שנה בשנה כבר מאות שנים, עולה בי מחשבה על מהותה של חירות עבורי.

 ברור שיציאת מצרים וקריאת החג כחג החירות  לא היה רק מאורע היסטורי, אלא גם חג מאוד אישי.  ומה פשרה של אותה חירות נכספת? האם היא, באמת, רק עצמאות ופריקת עול של נוגס ואויב? או משמעותה חופש הבחירה, לקיחת אחריות על גורלך וקבלת השלכות מעשיך? ברור שהמשמעויות האלה לחירות הן רק קצה הקרחון.

 היום אני רוצה להתייחס "רק" לגורם אחד שמגביל את חירותנו ואנחנו עבדיו הנרצעים ללא כחל וסרק – הפחדים שלנו.  פחד – שמבחינה אבולוציונית עוזר לנו להישמר מסכנות, הופך לשליט על חיינו, מגביל אותנו בשלשלאות בלתי נראות, אך כבדות מאין כמותן. אנחנו פוחדים גם כשאין בקירבתנו נמר חברבורות רעב, כריש מרובה שיניים, ואפילו לא נמלת אש עוקצת… אנחנו ממציאים לנו פחדים. ואין כמותנו יצירתיים בבחירתם!

images (4)

פרנציסקו גויה – אחד הציורים מסדרת הסיוטים

רק כדי לסבר את האוזן, אמנה קומץ מהם: פחד לאבד, פחד להינטש, פחד מ"מה יגידו", פחד מגילוי חלקים בנו שלא נאהב בעצמינו, פחד שלא יאהבו אותנו,  פחד למות, פחד לחיות, פחד ליצור, פחד לא ליצור, פחד מעכבישים, פחד ממרחבים, פחד מלתת אמון, פחד מאינטימיות,  פחד מכשלון, פחד מהצלחה, פחד מהפחד…

 בקיצור חשבו על ה"פחד מ " הכי הכי שלכם ומלאו אתם את החסר…

 ועכשיו כשזיהינו מהו הפחד "הכי" שלנו, איך יוצאים מה"מצרים" האישית שלנו?? מסתכלים לפחד ישר בעיניים ואומרים לעצמינו "אני יכול לבחור לחיות או למות". כי פחד ממית, והשחרור ממנו מחייה!

images (3)

 כן..כן… יותר קל להגיד מאשר לעשות, אני יודעת ולפעמים צריך ללכת הרבה זמן במדבר כדי לקבל החלטה,  ולכל החלטה להיפרד מהפחד יש מחיר, אבל מניסיון, זה עובד נפלא!! ואין כמו תחושת החירות המשחררת כשהפחד איבד עלינו את אחיזתו.

images (2)איור של כתב יד המעיד על חרדות ופחדים

כמה מסימני הכתב המעידים על פחדים וחרדות הם כתב צפוף מאוד, עומס על הדף, לעיתים קרובות נמצא "ארובות אש" לבנות – בעיקר כאשר החרדות פורצות ומקשות על רצף החשיבה.

ולבסוף אחד הספרים פורצי הדרך בהקשר לחירות, במובנה הפסיכולוגי ,מומלץ לקריאה ומעורר מחשבה הוא ספרו של אריך פרום "מנוס מחופש"

בוגד… לא בוגד… בוגד.. לא בוגד..?

מה שפרסומת מוצלחת יכולה לעולל!

יום אחד מגיעה למשרדי אישה, כולה נסערת ונרגשת.
היא עו"ד במקצועה. הסערה, בקול רועד סיפרה לי ש"לקוחה" שלה מצאה בכיסו של בעלה פתק, מרובע, בצבע צהבהב ירקרק, עליו רשום בעט כחולה לב ובתוכו הטקסט: "ניפגש, כרגיל, בקפה"…?? והיא מבקשת ממני להשוות את כתב היד שעל הפתק עם כתב יד אחר, של בחורה צעירה שעובדת עם בעלה של ה"לקוחה" שלה… "הצעירות היום" היא אומרת לי בכעס כבוש "אין להן בושה! מוכנות לפרק משפחות רק כדי להשיג מה שהן רוצות".

לקחתי לידי את הפתק ה"מרשיע", נייר מעט עבה מהרגיל, אני ממששת את הנייר ואת חלקו האחורי לאבחן את לחץ הכתיבה. אין כל סימן ללחץ. הפונטים גם הם נראים מוכרים כפונטים מסחריים המשמשים כחיקוי לכתב יד. "האם פתחו ליד משרדו של הבעל של "הלקוחה" שלך קפה חדש?" שאלתי אותה. והיא אמרה, "כן, איך את יודעת???" "גברתי", אמרתי לה,  איני יודעת לומר אם בעלה של ה"לקוחה" שלך בוגד בה או לא, אבל הפתק הזה הוא פתק מודפס…" והראיתי לה תחת המיקרוסקופ שלי את הגדלת צבעו  של הפתק, שגם שהוא נראה לנו בעל גוון אחד, הוא תמיד מורכב בדפוס אופסט ובמדפסת מכמה צבעים.. והנה מה שראתה ו… נרגעה… עד לפעם הבאה.

דפוס תחת מיקרוסקופ

כמה חשוב שיהיה לבוחן המסמכים הציוד הנכון ! במקרה זה, אמצעי הגדלה מתאימים והכי חשוב הוא הידע, איך מזהים פיזור דיו באמצעי ההדפסה השונים?

שורשי בחירתי לעסוק בגרפולוגיה

            למה דווקא גרפולוגיה?

כמו בכל בחירת מקצוע ותחום עיסוק, כל אחד מגיע אליו מתוך צרכיו הרגשיים, המעשיים והאינטלקטואליים. כאשר כל הצרכים האלה נפגשים, אדם שמח במה שהוא עושה, והסבירות שהוא יהיה בעל מקצוע טוב ומשקיען, היא גבוהה ביותר.

לא פעם נשאלתי, איך "הגעתי" לגרפולוגיה? תחום אזוטרי, עיסוק שנוי במחלוקת, ובה בעת מסקרן רבים וטובים. אני יודעת… יש כאלה שאומרים ש"אני לא הגעתי למקצוע הזה – הוא הגיע אלי". אצלי זה מעט שונה, כי נולדתי לתוכו, ובחרתי לחקור את הגלום בו, עוד מגיל 14, אך התחלתי ללמוד אותו באופן מסודר, בחוג בחיפה, אצל חנה קורן, למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואת שאר הידע שצברתי במהלך השנים למדתי באופן אוטודידקטי, במהלך שנות חיי הבוגרים.

וכך החלה השתלשלות לידתי לתוך המקצוע…

נולדתי כבת בכורה לאב שהיה גרפיקאי מחונן , שמואל גרונדמן , ולאם שהייתה ציירת ג'ני קלי שגם היא, כמותו, הלכה לעולמה בגיל צעיר להכאיב. אמי הייתה גם חרשת.
כבר כילדה מאוד אהבתי לראות את ההורים שלי בעת עבודתם. אהבתי את ריח צבעי השמן והטרפנטין בסטודיו של אמי היא הייתה מתחילה ברישום קו ועוד קו שפתאום משתרע לכיוון לא ברור, ולאחר כמה דקות, קיבלו הקווים האלה צורה ומשמעות מוכרת.
הייתי מוקסמת מהעובדה שאבא שלי כתב אותיות בקליגרפיה במהירות שאני כותבת את כתב ידי. הוא אף הגדיל לעשות, וכשהיה עליו לצייר אותיות בעברית היה מתחיל לכתוב מסוף השורה עד לתחילתה. המילים היו מסתדרות בראשו הפוך במהירות גם מילים כמו "אנציקלופדיה" ודינוזאורים על שמותיהם המורכבים.. כששאלתי אותו מדוע הוא כותב כך, הוא אמר, שכשכותבים משמאל לימין, גם בעברית, היד אינה מורחת את מה שכתבת כבר… הייתי מאוד גאה בו. מה גאה? הערצתי אותו!! (ועדיין בתחומים מסוימים) ובבית הספר הייתי משתדלת לנדב אותו לכתוב את הפלקטים הכיתתיים, ומה שנראה לי כמלאכה בלתי אפשרית, נעשה על ידו במחי מכחול עם ההצללות… לא פחות מנס ומפלא.

קליגרפיה עברית

                           קליגרפיה עברית בפונט ספרדי

לימים, מצאתי חומר על משפחתו שנספתה בשואה, והוא ששתק אותה, לא שיתף אותי בעובדה שאביו עסק לפרנסתו כצייר שלטים… וגם אחיו הגדול שעלה גם הוא ארצה, אחרי השואה, עסק בגרפיקה ובציור.
כך אני מסבירה לעצמי, בין השאר, את ההתרגשות שאוחזת בי כשאני רואה כתב יד או אותיות למיניהן, "יפות" או לא, כולן "מדברות" אלי. אני מדמה לעצמי כיצד נכתבו, ובונה בראשי כל מיני תרחישים ותפאורות. לימים אף סיפר לי אבי שהמציא אותיות על שם אחי ושמי, ולא היו גאים מאיתנו שעל שמינו קיימים עיצובי אותיות.

פוסטר של אבא 2

שמואל גרונדמן – כרזה לתערוכת היובל לתל אביב

זה באשר לצורתן של האותיות… אך איך הגעתי לרצון לדעת על מה הן מעידות??

כאן הגיעה תרומתה של אמי לתמונה. היא, שכאמור הייתה חרשת, שמעה מה שאחרים לא שמעו. היא הייתה מתייחסת לשפת הגוף של האדם שעמד מולה, "קראה" אותו בחדות עוד לפני שפתח את הפה, ועוד גיבשה עליו דעתה בצורה נחרצת. היא הרבתה לצייר אנשים במסכות. ליצנים, אבל גם "סתם" אנשים. הרבה מאוד מסיכות. כשהייתה נשאלת על ידי עיתונאים ואוהבי עבודותיה מדוע היא מרבה לצייר אנשים במסכות, אמרה שהיא רואה את האחרים כשחקנים, שלעיתים קרובות אומרים "אחד בפה ואחד בלב".

ציור של אמא

ג'ני קלי – אנשים באירוע חברתי

לא די בזה, היה בינינו חילופי תפקידים. לא פעם הייתי נאלצת להיות המתורגמנית שלה משום שדיברה בצורה לא ברורה, וכבת בכורה ולאב שנעדר רבות מהבית, הוטלו עלי תפקידים שנועדו לקחת אחריות ולסייע לה להתנהל בעולם השומע. למרות, שתאמינו לי, היא הייתה מסתדרת מצוין בלעדיי, ועוד יותר מזה, היא הייתה מסוגלת לגרום לעולם להסתדר כרצונה… אבל הייתי מה שאליס מילר מכנה "ילדה מחוננת" שקוראת בין השורות מה שההורים שלה צריכים, ומצייתת מבלי שטרחו לבטא זאת. כלומר, לקרוא את הסימנים ולתת להם משמעויות….

הורד

אליס מילר – הדרמה של הילד המחונן

והרי לכם החיבור הזה, בין צורה למשמעותה האמיתית, מעבר למסכה התכנית שלה. ואני, כמו אמי אומרת, אנשים כותבים דברים שאינם מתכוונים אליהם..לכן, פעמים רבות, יותר מאשר צריך אולי, אני סורקת את הכתב ומגלה את הנסתר, מבלי שאני מתייחסת לתוכן הכתוב.. קוראת בין השורות, בתוך האותיות והתארגנותן על הדף, ומגלה עולמות הנסתרים מן העין.
וכמובן שעל הגזע המשפחתי הזה נוספים ענפים סובלימטיביים של יצר המציצנות שלי, הצורך להיות כמעין "מכשפה חכמה" ולא פחות חשוב, לצאת צודקת…ובצורך האחרון הזה, אני משתדלת להילחם ולתקן את עצמי שעה, שעה, יום יום… ולהישאר פתוחה לאפשרויות חדשות ולהסברים אחרים על החיים, על המציאות (אם קיימת רק אחת כזו) על אנשים ועל המשמעויות על אופיים והיכולות שלהם הגלומים בכתב ידם.

finger letters

מה משותף בין טביעת אצבעות לבין כתב יד?

פתיתי שלג

פתיתי שלג  תחת מיקרוסקופ

אחת העובדות המפליאות שלימדו אותנו, עוד מקטנותנו, שאין שני פתיתי שלג דומים זה לזה, הופכה בשנת 1988! איזו אכזבה! כך חלפה לה תהילת עולם של מיוחדות במינה במלוא תפארתה!

עכשיו, הגיע תורן של טביעות האצבע… פרופסור ג'ניפר מנוחין, מאוניברסיטת קליפורניה טוענת שהקביעה שאין שתי טביעות אצבע זהות, היא חסרת בסיס מדעי מוצק. שכן לא בדקו באופן שיטתי את מידת הסבירות שזהות בין שני אנשים שונים עשויה להתקיים. ולכן המומחים העוסקים בהשוואת טביעות אצבע, חייבים לנהוג ביתר זהירות בקביעתם הגורפת וה"בטוחה לחלוטין" בממצאיהם. שכן, קיימים גורמים שונים המשפיעים על שוני או על מידת דמיון מספקת העשויים להוות עדות מוצקה לזהות עבריין. טביעת אצבעות משתנה בהתאם לתנוחת יד, למידת שלמותה על חפץ עליו נמצאה, והיא אף עשויה להשתנות עם השנים.  לכן המסקנות "קיימת התאמה מוחלטת" או "אי התאמה מוחלטת"  או "זהות" ו"חוסר זהות" ללא הסתייגויות כל שהן, אינן מתקבלות בבתי משפט, בעיקר בבריטניה ובארה"ב, כהוכחה חותכת ובלתי מתפשרת על זהות האדם.

ווככה בשביל הטעימה, אני מוסיפה פה תמונה המעידה על ניתוח טביעת אצבע, למי שלא מכיר את הפרוצדורה…

טביעת אצבעות

 

מתוך הנחה שטביעת אבצע היא ייחודית לכל אחד מאיתנו, הומצאה שיטה שנקראת זיהוי ביומטרי באמצעות טביעות אצבע. וכך, חשבו ממציאי הפטנט הזה, יצליחו למנוע זיופים בשעוני נוכחות במקומות העבודה, וכן תמנע כניסת אנשים, לא מורשים, למקומות רגישים. עם זאת, מצאו זייפנים לעקוף את המערכת הזו באמצעות זיוף טביעת אצבעות. היום, כשעומדים לרשות הזייפנים חומרים מתוחכמים אשר ניתן להטביע עליהם פרטים  באופן מדויק ומדוקדק,  ניתן לזייף בקלות טביעת אצבעות.

לאחרונה, פורסמה ידיעה, אודות רופאה בברזיל, שנהגה להחזיק ברשותה אצבעות סיליקון עליהן הוטבעו טביעות האצבעות של חברייה לעבודה, מבלי שהללו הופיעו כלל…
למעוניינים לקרוא את הידיעה: מצ"ב הלינק:

ואם בארזים נפלה שלהבת, מה נגיד אנחנו, הגרפולוגים, שברור לנו שיש כתבים דומים מאוד לאנשים שונים?? המסקנה המתבקשת, ללא ספק היא, שבבואנו לקבוע שאדם מסוים כתב או חתם על מסמך מסוים ,נוכל לקבוע שקיים דמיון רב בין כתבים או חתימות, אך לא קיימת זהות מוחלטת.  כלומר, הסבירות שאותו אדם כתב מסמך מסוים היא גבוהה, אם כי אין לנו נתונים סטטיסטיים מדויקים כבסיס להשוואה.

בקיצור: על כל העוסקים בגרפולוגיה משפטית ועל המשתמשים בשירותיה, להבין שיש תמיד להיזהר במידת הביטחון במסקנות!

השפעת אלצהיימר ודמנציה על כתב היד

השפעת אלצהיימר ודמנציה על כתב היד

 

כפי שידוע לרוב העוסקים בתחום הגרפולוגיה ככלל, והגרפולוגיה המשפטית בפרט, אנו נתקלים לא אחת בכתבי יד ובחתימות של אנשים אשר לוקים בדמנציה או באלצהיימר. למרות שאיננו עוסקים באבחנות רפואיות, אנו נדרשים לעתים לקבוע האם האדם אשר כתב או חתם על מסמך מסוים היה כשיר מנטלית. ואכן, קיימים סימני כתב אשר משמשים כאיתותי אזהרה לפגיעה המתרחשת בחשיבה ובזכרון.

אף שבתחילת המחלה אין ירידה ביכולת הכתיבה,  נמצא לעיתים קרובות השמטת אותיות, או הכפלת אותיות, קישור בין מילים  (ראה חיצים כחולים בדוגמא).  ככל שמתפתחת המחלה, הכותב אינו זוכר כיצד הוא נהג לחתום, אך הוא יכול לחקות את חתימתו, אם דוגמאת חתימה שלו מונחת לפניו. ככל שמתפתחת המחלה פוחתת מיומנות הכתיבה וזו יכולה להתדדר תוך תקופה קצרה יחסית. במקרים כאלה אף נמצא צורות משונות ולא קריאות, מרווחים לא סדירים המקשים על קריאות, רעידות ושבירות בקו.

אלצהיימר

        התדרדרות כתב יד של חולה אלצהיימר

 

מבחן השעון לאבחון אלצהיימר

מבחן נפוץ לאיבחון אלצהיימר, הוא מבחן השעון: מבקשים מהנבדק לצייר שעון, ולאחר מכן למקם את המחוגים בשעה הנדרשת על ידי הבוחן… מצ"ב דוגמאות של  תוצאות המבחנים של חולי אלצהיימר בשלבים שונים של המחלה.

             אין ספק שניכרת כאן דיסאורנטציה ברורה של תפיסת זמן ומרחבמבחן השעון אלצהיימר