אינטליגנציה רגשית וכתב היד

אינטליגנציה רגשית דבורה גרונדמן – הראל ©

images (3)

ראשית ברצוני להבהיר את שני המושגים הכלולים בשם הזה. אינטליגנציה ורגשות.

כשמדובר על אינטליגנציה, כבר ברור שאנחנו מדברים על מצבור של כשרים מגוונים, אשר למרות שניתן לפרק אותם למרכיבים שונים, למדוד ולהשוות בין אנשים, הרי שהקשרים ביניהם ומידת השפעת מרכיב אחד על משנהו היא חשובה ולעתים, כפי שנראה, קריטית. היבט חשוב נוסף הוא  שהאינטליגנציה, גם בהקשר הזה, של האינטליגנציה הרגשית כוללת מרכיבים קוגניטיביים.  מאייר וסלוביי החוקרים שהעלו וחקרו לראשונה את נושא האינטליגנציה הרגשית, טענו שאינטליגנציה רגשית קשורה לאינטליגנציות אחרות, כך שאם אדם מקבל ציון גבוה במבחני IQ , הסיכוי שלו להיות חכם רגשית גדול יותר, מזה שציוניו במבחני אינטליגנציה נמוכים, אך המתאם אינו מושלם.

רגש היא מילה שפילוסופים ופסיכולוגים רבים ניסו להתחבט בה, אבל בתחושה – ברגש, כולנו יודעים במה המדובר. בהרצאה זו נשתמש בהגדרתו של גולמן, שהביא לתודעה הציבורית את המושג אינטליגנציה רגשית, זוהי הגדרה מעט תיאותולוגית אבל בכל זאת אשתמש בה כאן. רגש הוא : הרגשה אשר מתבטאת במצבים פסיכולוגיים וביולוגיים, המעוררת מגוון מחשבות והתנהגויות. הגדרת לה-סן את הריגושיות מאוד מתאימה לכאן. גם לה-סן הניח שהריגושיות מצויה בכל אחד מאתנו. אין אירוע שאנחנו קולטים, מחשבה שאנו חושבים שאינה מעוררת בנו, פסיכולוגית או אורגנית, מידה זו או אחרת של רגש וריגוש. קיימים אלפי סוגים של רגשות וברמות דיפרנציאציה שונות. קיימים רגשות "ראשוניים" כגון כעס, פחד, ושמחה, ורגשות מעודנים ואנינים יותר ביניהם אנו לומדים להבחין כגון: להבחין בין רגש לריגוש, או בין עצב וצער ויגון. ככל שרמת המובחנות שלנו בין הרגשות הללו גבוהה יותר, כן גבוהה האוריינות הרגשית שלנו.   כפי שאנחנו נוכחים לדעת, רגשות משתרעים על קשת רחבה מאוד של דקויות, אשר חלקן כמעט ולא ניתן להגדרה מילולית. אך אנחנו חשים בהם, גם אם איננו יכולים להבהיר אותם לעצמנו או לאחרים.

 גורם נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא דקות ורמת המושפעות מרגשות, ועוצמת הרגשות המתעוררים בנו כתוצאה מגירויים שונים. גם כאן אנו יכולים להיעזר בנקודת ראותו של לה-סן האומרת, כי אדם הוא ריגושי כאשר הוא מושפע מיותר גירויים (פנימיים וחיצוניים) ומכאלו שהם קטנים יחסית, וכל אלו מתאימים להגדרת הפתיחות להרגיש, אך אצל לה סן, נכנס מרכיב התגובה שלו לרגש שהיא בדרך כלל בעלת עוצמה מעל לממוצע, ואחד המאפיינים של הפרט האמוטיבי הוא שהתגובה נוטה להיות לא פרופורציונלית לחשיבות האובייקטיבית של האירוע, וזהו כפי שנראה בהמשך, גורם שעלול להפחית את רמת האינטליגנציה הרגשית.

מבחינה גרפולוגית, ניתן להסיק מהדמיון הזה בין ההגדרות, שכתב היד של האדם שמושפע ומונע על ידי רגשותיו, יהיה בעל מאפיינים גראפיים המעידים על מידה של אמוטיביות, דהיינו: סביר שנמצא תנודות במרכיבי הכתב השונים.

 כשאנחנו משלבים יחד את שני המושגים – אינטליגנציה רגשית – מתקבלת התמונה הבאה:  מדובר על כשרים משולבים, הקשורים ברגשות ובחשיבה על הרגשות הללו. הגדרת מאייר וסלוביי המעודכנת (1997) אומרת ש"אינטליגנציה רגשית כרוכה ביכולת לתפוס במדויק, להעריך ולבטא רגשות: היכולת לגשת לרגשות או ליצור רגשות כאשר הם מקלים על החשיבה: היכולת להבין רגשות וידע רגשי: היכולת לווסת רגשות על מנת לעודד גדילה אמוציונאלית ואינטלקטואלית."

 שלא כמו הIQ-  אשר נשאר בבסיסו דומה לאורך החיים, וכן האופי שאינו משתנה, ניתן לפתח את האינטליגנציה הרגשית, לפחות מרכיבים בסיסיים שלה, באמצעות למידה. קיימות בעולם תכניות המיועדות ללמד ילדים להיות מודעים לרגשותיהם, לדעת לשלוט בהם, לדעת להכיר ולהתחשב ברגשות אחרים. בנוסף לכך, בעולם העסקי קיימות תכניות לאנשי מכירות למשל, אשר עברו השתלמויות בכל הקשור באופטימיות ובעמידה בתסכולים, מרכיבים הכלולים באינטליגנציה הרגשית.

 מבנה האינטליגנציה הרגשית מתחלק לחמישה תחומים עיקריים אשר כל אחד מהם כולל מגוון של התנהגויות ורגשות: בהרצאה זו, ברצוני להתמקד בעיקר בשני מרכיבי האינטליגנציה הנראים לי כחשובים ביותר לעבודתנו כגרפולוגים יועצים: מודעות עצמית ואמפתיה. עם זאת, יש לזכור ששאר המרכיבים של האינטליגנציה הרגשית חשובים לא פחות ליצירת איכות חיים, רגשית, אינטלקטואלית וחברתית טובה. נקודה נוספת שעלי להבהיר. הסימנים והתסמונות הגראפיות אותן אני מציינת, הן בגדר הצעות תיאורטיות בלבד. ומן הראוי לחקור אותן בצורה יסודית ואמפירית.

images (5)

 מודעות עצמית מודעות רגשית– זו היכולת של הפרט המרגיש לצפות ולחוש ברגשותיו, השליליים והחיוביים כאחד, בזמן אמת,  להכירם ולהגדירם בצורה מדויקת ככל האפשר. מודעות רגשית מחייבת הקשבה לרגשות ולתכנים פנימיים, הן תכנים אישיים והן תכנים מטפוריים וסמליים. ובלשון יונגיאנית (איך לא?) – קשב גם ללא מודע האישי והקולקטיבי כאחד. חלומות, מיתוסים, שירה ומשלים, אסוציאציות חופשיות, כל אלה תוצרים של העולם הרגשי. לנו, הגרפולוגים, המודעות הזו נחוצה וחשובה בתור כלי, כפי שהיא חשובה לסופרים ולמשוררים: וורדסוורט' כתב ש"שירה היא "מבול" של רגשות: מקורותיה ברגשות שנאספים ברגיעה" מודעות עצמית חשובה גם לפסיכותרפיסטים וכל אלה העוסקים במקצועות טיפוליים, אבל  נדמה לי שהיות ואופי המבחן שאנו עורכים, כשהוא אינו מבוסס על מדדים מדויקים מאוד, נחוץ לנו להיות מודעים לרגשותינו על מנת למזער את מידת ההשלכה שאנו עלולים להשליך על הכתב הנבדק.

 גולמן מתאר כמה סגנונות של מודעות עצמית:

 א: הנסחף: אנשים אשר חשים שרגשותיהם סוחפים אותם לעיתים קרובות מבלי שיהיו מסוגלים להימלט מההיסחפות. מצבי הרוח הם אלה שמנחים אותם, הם הפכפכים ואינם מודעים במידה רבה לרגשותיהם ואין להם פרספקטיבה לגביהם. כתוצאה מכך, הם אינם עושים דבר להימלט ממצבי רוח רעים מתוך תחושה שאין להם שליטה על חייהם הרגשיים. חוסר שליטה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות אימפולסיביות וקפריזיות: כולנו מכירים את הכתבים של אנשים כאלה. המאפיינים הגרפיים העיקריים: תנועה סוערת, תנודיות רבה בכל מרכיבי הכתב. אופי מודעות זה מתאים לטיפוסים  האימפולסיבי והאנרכי יצרי של אודם, לטיפוס העצבי של לה-סן ולכתב אשר דרגת ההקשחה שלו היא 1 או 5 בסולם פופאל.

לדעתי אפשר לכלול באותה קטגוריה נמצא גם את אלו שלמרות שאינם נסחפים במצבי רוח הם נשלטים על ידי מתחים פנימיים, חרדות ומעצורים חזקים, אשר גורמים בין השאר להתנהגויות כפייתיות. הכתבים של המקובעים במצב נפשי זה יראו קפואים, סדירים יתר על המידה, נוכל למצוא עריכה עמוסה או עריכה עם חורים, דרגת הקשחה גבוהה של הכתב 4ב', כתבים המאפיינים את הטיפוס האוטיסטי של אודם.

 ב: משלים: אנשים שיש להם הבנה בהירה לגבי מה שהם מרגישים ובכל זאת הם נוטים להשלים עם מצב רוחם ואינם מנסים לשנות זאת. כאן נמצא את האנשים שנמצאים תמיד במצב רוח טוב ואין להם ממש מוטיבציה לשנות אותו, ויש כאלה שנוטים למצב רוח רע, מרגישים אותו אבל חושבים שזו גזירת הגורל ולא עושים כלום כדי לשנותו והם אלה שנכנסים למצבים דיכאוניים הכי בקלות. אופן מודעות זה אופייני לכותב הסנטימנטלי, לאיובי זאבי.

ואם אנחנו נוגעים ביונג, ניתן לומר בוודאות, כי כתבים אשר מעידים על השתלטות הלא מודע על האישיות, כגון כתב פרסונה, כתב של גבר החסר לגמרי מרכיבי אנימה, או כתב של אישה החסר מרכיבי אנימוס, וכתב המעיד על התפרצויות רבות של הצל, כולם מעידים על חסך מצער במודעות עצמית.

 ג: מודע לעצמו: אנשים המודעים וערים לחייהם הרגשיים ולמצבי רוחם.  הם עצמאיים, בטוחים בעצמם ונהנים מבריאות נפשית טובה. הם נוטים להיות בעלי ראייה חיובית על החיים. כשהם נקלעים למצב רוח גרוע, הם לא מהרהרים בו בצורה אובססיבית ומסוגלים לצאת ממנו בצורה קונסטרוקטיבית.

 כתב ידם של הנוקטים באופן התמודדות זה עם רגשותיהם ניכר בסימנים הבאים: כתב בעל פרופורציות טובות, בעל תנועה ספונטנית, פרוגרסיבית אך בעלת מרכיבים רגרסיבים קלים, (פופאל 2-3), גודל בינוני עד קטן, צורות מלאות ומעוצבות היטב, קו די חד, עריכה בהירה, כתב די סדיר או בעל אי סדירות מחזוריות. בקיצור כתב הרמוני.

 המודעות מאפשרת הקשבה טבעית לקול הלב, מאפשרת העשרה של החיים הרגשיים והאינטלקטואליים שלנו. היא מאפשרת יושרה אינטלקטואלית ורגשית.

 2; ניהול רגשות –  דורש מידה מסוימת של שליטה עצמית, אך לא במידה שתחניק או תעלים את הרגשות לחלוטין היבט זה כולל את היכולת לחוות ולבטא רגש כהולם את הסיטואציה. כאשר במצב מסוים רגשות יוצאים מכלל שליטה, הם משתקים עלולים לגרום לקהות חושים, לריחוק ואף לדיכאון. (מבחן ראשון שלי בסטטיסטיקה) או לחילופין לגרום להתפרצויות ולהתנהגויות קיצוניות, היסטריות למשל, שהן והרסניות לא פחות. מרכיב זה כולל גם את ההבנה מה עומד מאחורי הרגשות, מציאת דרכים שונות כדי להתמודד עם פחדים ועם חרדות, כעס או עצבות. כך לדוגמא: אנשים חולים מאוד, משתדלים למצוא לעצמם דרכים להפיג מתח וחרדות על ידי מדיטציה או היפנוזה עצמית, או כשאנחנו כועסים מאוד, אנחנו "סופרים עד עשר"… כאן יש לציין, שכולנו מרגישים רגשות שונים, ודי קיצוניים לפעמים, אבל בחשבונו של הלב, היחס שבין הרגשות החיוביים לשליליים הוא שקובע את הרווחה נפשית. התפרצות רגשות חזקים עלולים לגרום לתוהו ובוהו נפשי  ויש לדאוג לבלום רגשות סוערים ושליליים כדי שלא יתפסו או יתגברו על הרגשות הנעימים. מרכיב נוסף שיש להביאו בחשבון בהקשר זה: אין לנו שליטה על עיתוי שבו הרגשות שוטפים אותנו ולא על סוג הרגשות שיסחוף אותנו, אבל יכולה להיות לנו שליטה מסוימת על כמה זמן יימשך הרגש.  ואחת הדרכים היעילות לשלוט בזה הוא להבין את מקור הרגש סמוך ביותר לזמן התעוררותו, לעשות REFRAMING שלו, ובמקרים שהמדובר ברגשות שליליים כגון דאגות וכעס, פעילות פיזית אירובית ורתימת מחשבות חיוביות מסייעת בתהליך הזה של ניהול רגשות.

 קטע יפה וסמלי הממחיש זאת נמצא בספרה של סוזאנה תמרו- "ללכת בעקבות הלב. " בכל פעם שתרגישי מבוכה ובלבול, חשבי על העצים, היזכרי כיצד הם צומחים. זכרי כי אילן שעליו מרובים ושורשיו מעטים – הרוח הראשונה עוקרת אותו, ואילו כאשר שורשיו מרובים וענפיו מעטים, הלימפה זורמת בו בקושי. השורשים וענפי הצמרת צריכים לצמוח בהתאמה זה לזה, עלייך להיות בתוך הדברים ומעליהם גם יחד.. וכאשר ישתרעו לפנייך דרכים רבות ולא תדעי באיזו מהן ללכת, אל תבחרי באחת באקראי, אלא תתיישבי על מקומך והמתיני. נשמי נשימה עמוקה, שופעת אמונה, כפי שנשמת ביום צאתך לעולם, אל תניחי לדבר להסיח את דעתך, המתיני עוד ועוד. שבי במקומך, בדממה, והקשיבי לקול לבך. וכאשר ידבר אתך, קומי ולכי לאשר יישאך."

 מבחינת הסימנים הגראפיים: תנועה ספונטנית, לא נמהרת ולא מעוכבת, כתב קשור (תיתכן דרגת קשירה בינונית- היכולת לקשר בין דברים) מרווחים טובים בכתב, בין מילים ובין שורות (פרספקטיבה טובה, ראיית התמונה הכוללת על מנת לבחון דברים בצורה מציאותית).

 3: עוררות מוטיבציה פנימית – היבט זה דורש גיוס של רגשות לשרותו של יעד, הישג או פתרון בעיה האמור לסייע בשליטה  על המצב. גם היבט זה כולל משמעת עצמית רגשית אשר באה לידי ביטוי ביכולת לדחות סיפוקים או לשחרר כוחות מרסנים ומחניקים. בנוסף לכך, נמצא מרכיבים חשובים בהיבט זה הכוללים את מידת השכנוע הפנימי והאופטימיות אשר מסייעות להתגברות על קשיים ומכשולים. למרות שלא מזכירים מונח זאת במפורש בהקשר זה, מיקוד שליטה פנימי הכרחי, כלומר התחושה שאדם יכול לשלוט על מאורעות חייו, וכשכישלון קורה הוא קורה כתוצאה ממשהו שניתן לשנות, כך שהאפשרות להצלחה עדיין נראית ריאלית.

מבחינה גראפית סינדרום הסימנים ההגיוני ביותר הוא זה המאפיין את מרכיב הפעילות של         לה-סן דהיינו: קו מוצק, כתב דינמי קשור, מהלך שורות עולה, כתב זוויתי או חצי זוויתי, לחץ מוזן, זווית ימנית או ישרה, ניקוד מדויק או מועף קדימה, קרסים קטנים, אזור תחתון מפותח.

בהקשר זה, של ערור מוטיבציה, מדבר גולמן על תופעה של "זרימה". ומתכוון ביכולת לרתום   רגשות ולתעל אותם לשרות בצוע של מטלה מאתגרת עד כדי שכחה עצמית. זרימה כרוכה גם בטעינה והערכות של רגשות בהתאם למשימה. מדובר כאן על מצב של התמזגות טוטאלית עם מה שעושים, נטישה של דאגנות יומיומית, אלו רגעים נטולי אגו, מצב של ריכוז גבוה, בהם המבצע אינו חושב על עצמו, אינו חושב על הצלחה או כשלון אלא ממוקד בפעולה עצמה. יוצרים רבים חווים את התחושה הזו כשהם מתארים את המצב באופן כזה שנדמה להם כי הפעילות היא זו המובילה אותם והם לא זוכרים או לא שמו לב לדברים שקורים סביבם, לתחושות שלהם עצמם. על מנת להגיע לזרימה, צריך למקד תשומת לב חדה בכוונה בתחילת המשימה. הצעד הראשון של המיקוד מצריך משמעת עצמית, אך אחר כך יש למיקוד כוח משל עצמו. ניתן להיכנס למצב זה רק כאשר המשימה העומדת בפני האדם מאתגרת, אך דרישותיה אינן צריכות להיות גבוהות מדי (אחרת יעוררו חרדה) או נמוכות מדי (אחרת ישעממו). הפרדוקס במצב זה הוא שאיכות תשומת הלב היא רפויה ולא מתוחה, אבל ממוקדת. זו מן אקסטזה מתונה. מיותר לציין שמצב זה מוגבל לנקודת זמן מסוימת, ועל כן סביר להניח שיתכן שלא נמצא את התופעות הגרפיות הכרוכות בה, אלא אם כן, הכותב נמצא במצב זה בתהליך הכתיבה עצמו. בכל מקרה, הסימנים הגרפיים האופייניים למצב זה הם תנועה קולחת, קו מוזן ואינטנסיבי, בעל עריכה  קומפקטית. כתב ידו של פרויד מזכיר במידת מה את התופעה.

אמפתיה – היא הכלי העיקרי לקיום קשרים אנושיים וסובלניים ואינה מתאפשרת ללא מידה של מודעות עצמית. ככל שאנו פתוחים יותר לקשת הרגשות שלנו, כך אנחנו מיומנים בקריאת תחושות של אחרים.  המדובר על רגישות לרגשות של אחרים, לדברים החשובים להם, וראיית הדברים מתוך פרספקטיבה של האחרים. אמפאתיה כרוכה בהערכה וכיבוד ההבדלים בין רגשות שונים המתעוררים אצל אנשים שונים. היבט חשוב נוסף של יכולת זו היא יכולת להבחין ברגשות הזולת דרך קריאת מסרים לא מילוליים : טון דיבור, מראות, הבעות פנים, שפת הגוף וכו'.

כאמור, האמפתיה היא היכולת שלנו לחוש את הזולת, היא דורשת התכוונות לאותות מעודנים המרמזים על מה שאחרים רוצים או צריכים, מהטעם הזה, אנשים שנחנו ברמת אמפתיה גבוהה נחנו בתודת שרות טובה יותר. היא  דורשת יכולת להבדיל בין רגשות שונים, יכולת לקבל ולהגיב לרגשות אחרים, למצב הרוח שלהם ולצרכים שלהם. מחקרים הראו שנשים מגלות אמפתיה יותר מאשר גברים, (אלא אם כן, הגבר מצויד באנימה מפותחת דייה) אך היכולת להזדהות ולגלות אמפתיה מתחילה עוד בינקות, אצל שני המינים, ובמידה ומעודדים את הילד, ניתן לפתח יכולת זו עוד יותר. מידת האמפתיה שאדם מגלה תלוי במידה רבה בשיקופים הרגשיים שהוא מקבל בתוך ילד, במידת הקבלה והאישור שהוא מקבל לרגשותיו ולהבעתם. כאשר הילד אינו זוכה לכך, הוא נמנע מלהביע את רגשותיו והוא לומד להדחיקם ולהתעלם ממצבור שלם של רגשות אשר ברבות הימים חסרונם מורגש מאוד ביחסיו עם אחרים. אדם שלא זכה לגילויי אמפתיה בעצמו, שהוזנח בילדותו או שסבל מניצול רגשי, עלול להגיב בשני אופנים: על ידי עמעום האמפתיה הטבעית שלו, או לחלופין ובאופן פרדוקסלי, לפתח דריכות רבה לרגשות של אלה המקיפים אותו, עד כדי התמכרות לתחושות של אחרים. למעשה, אנחנו מדברים כאן על תופעה שעלולה להתבטא בהפרעת אישיות נרקסיסטית, כפי שתיארה אותה אליס מילר, בדרמה של הילד המחונן.  למרות שחלק מאתנו מאבדים את היכולת הזו במהלך החיים, בשל נסיבות הכרוכות בחינוך או בהתנסויות אישיות, ניתן ללמוד מיומנות זו בצורה די טובה, במקרים מסוימים, גם בשלבים יותר מאוחרים של החיים.

ישנן כמה תכונות הנחוצות ונגזרות מפיתוח האמפתיה. ראשית, האמפתיה מצריכה מידה מספקת של רגיעה, שחרור מהימצאות בעמדת מגננה, ונכונות לקליטה באופן שהאותות הדקים של התחושות המגיעים מהזולת יוכלו להיקלט ולעבור עיבוד שכלי. אינטואיציה חדה היא אחד הכלים המרכזיים הנחוצים לתהליך התפיסה מסוג זה. למרות שאנו, כגרפולוגים, נדרשים בחוות דעת לערוך שיפוטים, כגון: האם נבדק מסוים עומד בקריטריונים למשרה אותה הוא אמור לאייש, מרכיב נכבד של עבודתנו  נועד לייעץ לכותבים עצמם כשהם נמצאים בצמתים חשובים של חייהם. אנו אמורים להיות מצוידים באמפתיה רבה כדי להסביר להם על מוקדים בעייתיים באישיותם, לייעץ להם כיצד הם מסוגלים לגבור עליהם או להשלים אתם, הכל תוך כדי יצירת אווירה של קבלה ושל הבנה אנושית.

 אמפאתיה יוצרת אכפתיות, לחוש את כאבו של הזולת ככאבך שלך. ושורשי התנהגות מוסרית נמצאים באמפתיה ובאכפתיות. הגישה האמפאתית משלבת דילמות והחלטות מוסריות. כגון: האם תשקר על מנת שלא לפגוע? עד מתי יש להאריך את חייו של חולה? עד כמה תקריב את נוחיותך האישית למען האחר? ככל שהצופה מרגיש אמפאתי לסובל, כך הוא מוכן, בדר"כ להתערב על מנת לעזור לו. הסוציופת – שהוא אדם חסר אמפתיה לחלוטין, חסר מצפון ועושה מעשים שלא יעשו בין השאר משום שהוא אינו מסוגל לחוש על הכאב שהוא גורם.

 סימנים גראפיים לאמפתיה: זווית ימנית משוחררת או מתחדדת, צורות עגולות ומלאות, יתכן גם כתב מופשט אך לא עד כדי חוסר קריאות, גודל מעט לא אחיד, הולך וקטן במהלך מילה, כתב פרוגרסיבי, פרופורציונלי, הרמוני, רווח גדול- בינוני בין אותיות ושורות רווח בין מילים יכול להיות קטן יותר.

מרכיבי אינטואיציה בכתב חשובים גם הם: לחץ או קו קל, מעט חוטי, מהלך שורות מעט גלי. טיפוס רגש+אינטואיציה מסייעת, או טיפוס אינטואיציה מוחצן עם רגש כמסייעת, הם הטיפוסים הקלסיים אשר נחנו באמפתיה באופן טבעי.

 5: טיפול במערכות יחסים– מדובר כאן על מרכיב מאוד דומה לאינטליגנציה החברתית של גארדנר והוא כולל,  בין השאר, מיומנות בניהול רגשות אצל אחרים, מנהיגות, יכולת לגייס אחרים ולעורר בהם השראה, לשכנע ולהשפיע על אחרים. רגשות "מדבקים" ובדרך כלל כיוון ההשפעה הוא מזה שמפגין עוצמת רגשות גדולה יותר לעבר הפסיבי. מרכיב זה כולל גם יעילות בינאישית בשיג ושיח עם אנשים,  הכרוך בהקשבה, בפתיחות, ביכולת ליישב סכסוכים וליצור מפגש הרמוני. כל אלה מבטיחים יכולת לעבוד בצוות, וליצור יחסי אנוש חיוביים ומפרים הן בתחום הציבורי והן בתחום האינטימי.

 מבחינת הסימנים הגרפיים וטיפוסים המטיבים לטפל במצבים חברתיים נמצא כתבים בהם הקריאות טובה, התנועה שוטפת וגמישה, זווית ימנית, לחץ בינוני, כתב מתקדם, אזור אמצעי מפותח, כתב קעור. דרגת הקשחה 2-3 של פופאל, טיפוס אינטגרטיבי, רגש או חישה + רגש מוחצנים.

כל העוסקים בנושא מסכימים כי קיימות רמות שונות של אינטליגנציה רגשית, והרמות השונות מתבטאות בתוך ובין מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. כך למשל, אדם יכול לגלות יכולת להניע את עצמו באמצעות ערור המוטיבציה שלו, ולעומת זאת, לא לגלות מודעות עצמית גבוהה במיוחד, או לגלות יכולת להניע אחרים לפעילות. או למשל, אדם יכול לגלות אמפתיה רבה, אך לא להיות בעל יכולת גבוהה להניע את עצמו. ניתן לסווג טיפוסי אופי שונים אותם אנו מכירים בהתאם למדדים האלה. לדוגמה: הטיפוס הפלגמטי של לה-סן, טוב מאוד בעוררות מוטיבציה פנימית, טוב בניהול רגשות וביחסי אנוש הוא די סביר (אם כי לא מנהיגותי, כריזמטי או משפיע) אך מידת הריגושיות ומודעותו לרגשות אינה גבוהה, וכך גם האמפתיה שהוא עשוי לגלות. הטיפוסים הנרקסיסטי האנרכי יצרי של אודם – נמוכים בכל המדדים, כן הלאה…

 אחרי שדיברנו כל כך הרבה על המושג אינטליגנציה רגשית, ולמרות שהיבטיה השונים שצוינו כאן, נראים לנו כמשמעותיים, נשאלת השאלה:  מדוע היא חשובה כל כך?

 כולנו יצורים רגשיים. המוח שלנו מייצר רגשות אשר נועדו לשמור עלינו, לקדם אותנו בכל מה שאנחנו עושים, בכל מה שאנחנו מעורבים. רגשות הם המרכיבים האינטימיים ביותר של נפשנו ומשמשים כאבני הבניין היסודיות שלה. גולמן, בספרו, מביא דוגמאות שונות לגבי אופני הישרדות והכרת העולם, אשר ללא תיווכם של הרגשות לא היו מתאפשרים. לדוגמא: פחד מתעורר כשגורמים שונים מאיימים על הקיום שלנו. רגש מסייע לנו בקבלת החלטות. מחרקים הראו כי כאשר נפגעים המרכזיים המוחיים האחראים על שידור הרגשות לניאו קורטקס, אדם לא מסוגל לקבל החלטות ולו הקטנות ביותר.  לדעת גולמן וחוקרים אחרים המתייחסים למידת ההצלחה של אנשים שונים, מדד ה-IQ אינו מנבא טוב להצלחה. לעומת זאת, רמת EQ גבוהה, אכן מנבאת אפשרות כזו, ומדובר כאן בהצלחה בתחומי מקצוע, עסקים ויחסים בינאישיים. לדעתי, המדד להצלחה אינו המדד היחידי כאן. לדעתי מן הראוי להכניס כאן גם את המילה הגדולה "אושר". גולמן, בספרו, מזכיר את המונח הזה, אבל רק בהקשרים הכימיים של הפעילות המוחית. אבל אני מאמינה שהחיפוש אחר אושר הוא אחד מהמסעות הקשים ביותר שאנו נוטלים על עצמנו בחיים. הכוונה אינה לאושר נקודתי ורגעי, שהוא מאוד חשוב כשלעצמו, וראוי להתייחסות נפרדת ועניפה, אלא על אושר "רטרואקטיבי": דהיינו, אושר הכרוך בסיפוק ובתחושה של התגברות והתמודדות עם הקשיים וסיפוק הצרכים הגבוהים ביותר שכל אחד מסוגל להגיע אליהם. אושר מעורר מוטיבציה, כשאנחנו מאושרים, אנחנו מרגישים עליה משמעותית ברמה האנרגטית שלנו, משוחררים מדאגות אובססיביות ומחרדות משתקות, אנחנו סובלים פחות מלחץ וממחלות הקשורות למצבי לחץ,  מערכת החיסונית שלנו פועלת טוב יותר – ומכאן שהבריאות הפיזית שלנו טובה יותר.

 רגשות הם המקור הפוטנציאלי לאיחוד אנשים. אנחנו שונים ונבדלים בדעותינו ובאמונותינו, אך רגשות הם אוניברסליים! ההכרה שבכולנו מתעוררים אותם רגשות, אם כי כלפי אובייקטים שונים, וביניהן רגשות כמו אמפתיה, חמלה, הזדהות, שיתוף פעולה ויכולת לסלוח, או פחד, חרדות, קנאה, ואפילו תוקפנות, יש בכוחם לאחד בין אנשים.

images (4)

 (ההרצאה הועברה במסגרת כנס של האגודה הישראלית לגרפולוגיה מדעית בשנת 1999)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *