כתב יד של כותב אחד בסינית ובאנגלית

לא מזמן התבקשתי לקבוע האם מסמך בעברית ומסמך אחר בערבית נכתבו על ידי כותב אחד. הלקוח הנאמן שלי התפלא לשמוע שבמקרה זה לא  יכולתי לסייע לו.

ומדוע?

ראשית, צורות האלפבית שונות מהותית זו מזו. כדי שיוכל מומחה להשוואת כתב יד לזהות אם מדובר באותו כותב, הוא צריך לאבחן האם יש דמיון צורני בין מרכיבי הכתב. לכל אחד כתב ייחודי והוא כולל מרכיבי כתב תקניים ומרכיבי כתב ייחודיים לו. דוגמא לצורה ייחודית , יחסית, נמצא, למשל, באות "ע" בעברית:: נמצא כותבים אשר רושמים אותה עם לולאה עמוקה וגדולה, לעומת כאלה שכותבים אותה ללא לולאה, ויש הכותבים "ע" הדומה לאות "ע" בדפוס.

שנית, תנועת הכתיבה משתנה. התופעה רלוונטית במיוחד כאשר מדובר ברמת מיומנות כתיבה שונה בכתיבת אחת השפות. כתב יד באנגלית, אצל מי שזוהי שפת האם שלו, יהיה שוטף וקולח וייתכן מאוד שהוא אף יחבר בין האותיות במילים. לעומת זאת בעברית, תנועת הכתיבה עשויה להיות שונה, יותר מחושבת ומעט פחות קולחת. היות ותנועת הכתיבה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר המסייעים באבחון, והיא תלויה, בין השאר במיומנות הכתיבה, לא נוכל לאבחן אם אכן מדובר באותו כותב, שכן אופי התנועה בשני הכתבים שונה. גם כאשר רמת מיומנות הכתיבה זהה בשתי השפות , כמו בכתב היד בראש המאמר, לא ניתן לאבחן שמדובר בכותב אחד בשתי השפות.

כתב יד של כותב אחד בערבית ובעברית

ישנם מקרים מועטים שבהם יתכן שארגון הכתב על הדף יהיה ייחודי ודומה בכתבים בשתי שפות שונות, אך אין די בדמיון ארגוני כדי לאבחן שאכן מדובר בכותב אחד שכתב בשתי השפות.

יש לסייג את המגבלה הזו רק להשוואה בין שפות שאינן ממשפחה אחת. כגון בין עברית לערבית, בין עברית לבין שפות אחרות, וכדומה. לעומת זאת, ניתן להשוות בין שפות הנעזרות באותן אותיות אלפבית, כגון בין אנגלית לצרפתית, בין שבדית לאנגלית ובין שפות שונות המשתמשות באותיות קיריליות, בתנאי שהכותב מיומן בכתיבת שתי השפות.

ניתן בהחלט להשוות  ספרות ומספרים  גם כאשר הם מופיעים על מסמכים שכתובים בשפות שונות. עם זאת, קיימת מגבלה בהשוואת ספרות  בערבית עם ספרות הנהוגות בעולם המערבי.