בהמשך לדיון שהתקיים בעקבות הפוסט הקודם על מרטין לותר קינג, והתגובות שהובעו שרבים מהמהפכנים חייבים להיות מוחצנים כדי להשפיע על ההמונים עד כדי אקסרטראווגנטיות. והשבתי שזה ממש לא חייב להיות כך. וחיפשתי אישושים כתובים לכך.
בתחילה, נזכרתי "קרוב לבית": נזכרתי בכתב ידו של בן גוריון, שהיה איש לוחם ובעל חזון, שכתב היד שלו מצ"ב בזה. על פי כתב ידו הוא נמנה עם טיפוס הרגש המופנם עם חישה חזקה כמסיעת. משמע, היה איש בעל עקרונות חברתיים מוצקים, פעל לאורם, וניתב את דרכו במעשים תכליתיים וביטויים באופן בלתי מצועצע. אם כי בלהט. כתב ידו לא היה גדול, את חתימתו היתה בהחלט בולטת. ולא ניתנת להתעלמות .
כתב ידו וחתימתו של דוד בן גוריון
וכתב ידו של מנהיג בן דורו, שהיה יריבו של בן גוריון עד שהאחרון סירב לנקוב בשמו וכינה אותו "חבר הכנסת שיושב ליד ח"כ באדר". מנחם בגין.
מנחם בגין, שהיה לוחם אידיאולוגי אמיץ. שנאומיו היו חוצבי להבות, אבל הוא עצמו היה מופנם וצנוע "לתפארת". על פי תורת הפוטנציות של ישראל אודם, נמנה מנחם בגין עם הטיפוס הרפורמטורי, המונע לחולל שינויים ורפורמציות, על חשבון צרכיו הרגשיים והאישיים האחרים. הוא היה נחוש ומשקיע ולוחמני ולא גמיש. אך אלו מאיתנו שזוכרים אותו נואם מעל דוכן הכנסת, או בככרות הערים, בפאתוס, בטקסיות "פולנית" ובתיאטרליות, לא היה מעלה על דעתו שהוא היה כל כך מופנם ו"חשאי". חתימתו, המוקפת חומה ממש, מעידה על כך, באופן מודגש מאוד.
כתב ידו של מנחם בגין
ומעבר למנהיגים ישראליים, שחוללו כאן שינויים ומהפכים אידיאולוגיים, סיקרנו אותי כתבי יד של מהפכנים כגון לנין, וצ'ה גווארה.
לנין וכתב ידו בתמונה התחתונה
כתב דו של לנין, מעיד על היותו נמנה עם הטיפוס התשוקתי של לה-סן. (ולמרות הזווית הימנית הנוקשה שלו, גם עליו ניתן לומר שנמנה עם הטיפוס הרפורמטורי) כלומר, אדם בעל אישיאלים ודעות מוצקות, פעיל מאוד וחותר להכנסת שינויים חברתיים. לא זו בלבד שלא נתרע מקשיים וממכשולים העומדים בדרכו, הוא היה פשוט מסלקם מדרכו כבולדוזר. אך מעבר להיותו מרשים וסוחף, היה .. מופנם. כלומר, רעיונותיו ודעותיו, אמנם היו מבוססים על עקרונות סוציאליסטיים, אך לנין היה אינדיבידואליסט וחושב עצמאי, ללא התחשבות אם "יאהבו אותו או לא"… ובוודאי שהיה בעל להט, מחוייבות, ולא בחל באמצעים על מנת להשיג את מטרותיו.
וסיקרן אותי לראות את כתב ידו של אידיאולוג ומנהיג מהפכני הצעיר ממנו, צ'ה גווארה, שהפך למיתוס כריזמטי וסמל לכל המורדים בשנות השישים בארה"ב. צ'ה שחבר לפידל קאסטרו, היה ממחוללי המהפכה הקומוניסטית בקובה, ואף השפיע רבות על מדינות דרום אמריקה האחרות, לצאת מעול הקפיטליזם שהגדיל את הפער הבין מעמדי ולחבור לרעיון הקומוניסטי.
צ'ה גווארה בחברת פידל קאסטרו – חברים למהפכה
למזלינו, צ'ה גווארה נהג לכתוב יומנים. ומצאתי את חלקם ברשת. מתוך כתב ידו עולה שהוא נמנה עם טיפוס החשיבה המופנם ואינטואיציה וחישה כמסייעות. כתב היד אינטליגנטי מאוד, צנוע בגודלו, ובלי מניירות ראוותניות. אידיאולוג, שהיה יכול להיות אכזרי ובלתי מתפשר באמונותיו, אבל יחד עם זאת, האינטואיציה שלו אפשרה לו לגלות חן, קסם אישי ויכולת לסחוף אחריו אנשים.
כתב ידו של צ'ה גווארה מתוך אחד מיומניו
לסיכום, אומר, שאין ספק שלאור הסיור שלנו בין מנהיגים שראו את ייעודם לשחרר את בני עמם מעול משטר מדכא (לתפיסתם) נמצא הוכחה, הידועה זה מכבר, שישנם כמה סגנונות של מנהיגות ומנהיגים. חלקם מוחצנים וחלקם מופנמים.
אך מצאתי שהמשותף לכולם הוא מידת האינטנסיבית והמחויבות הבלתי מתפשרת שלהם לרעיון ונחישותם להשיג יעדים חברתיים, ללא חת ומורא.
