מהו "זיוף עצמי" ?

קיימות שיטות שונות לזיוף חתימות וכתבי יד, אחת מהן מכונה "זיוף העצמי"

כגרפולוגית משפטית, אני נתקלת לא אחת במקרים בהם אנשים מנסים לזייף את חתימתם על מנת להתנער ממחויבויות  שונות.

לא נדירים המקרים בהם אדם חותם על המחאות בשונה מהרגלו, על מנת לטעון שפנקס הצ'קים נגנב ממנו, ושהוא בכלל לא חתם על ההמחאה באמצעותה התחייב או רכש דבר מה ולכן אינו ערב לכיסוייה.

התופעה נפוצה גם במקרים של חתימה על כתבי ערבות לבנקים או על גב המחאות עסקיות, כערבות אישית לפירעון תשלום של חברה שבבעלות נותן השיק. 

קיימים מקרים שבהם נדרש מי שמתכחש שחתם על מסמך להביא דוגמאות כתב וחתימות, ובנוסף גם לכתוב ולחתום מול עיניו של המומחה. לפתע, נוכח המומחה שהכותב מאט את כתיבתו, מנסה לעצב צורות כתב, מוזרות במעט, רק כדי שלא להסגיר את אופן כתיבתו האמיתי. 

סוג זיוף זה נקרא בשפה המקצועית "זיוף עצמי".

אך, מה שהמזייף אינו מודע לו הוא, שכתיבה, ובמיוחד חתימה, היא תהליך אשר נעשה באופן כמעט אוטומטי. אדם יכול להיות מודע למה שהוא כותב, אך  הוא לא תמיד מודע לאופן שבו הוא כותב, (תוך כדי כתיבה).

כך, גם בחתימה הפשוטה ביותר, קיימים מרכיבי כתב רבים מאוד, אליהם לא מודע המזייף. תופעות כמו  פרופורציות בין אותיות בכתב היד, האופן בו מתחילה חתימה או המיקום שבו מסתיימת כתיבתה של אות, שימוש בתגים קטנים, כמו נקודות או פסיקים, במקומות מאוד ספציפיים,  הם אלה שעשויים להסגיר את הניסיון לזייף.

בספרות המקצועית קיימים מחקרים אשר מפרטים את המאפיינים השכיחים המופיעים בסוג זיוף זה, ואלה מקנים לגרפולוג המומחה יכולת טובה לזהות צורת זיוף זו , למרות ניסיונותיו של הכותב להטעות. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *