האם הגרפולוגיה המשפטית ובחינת מסמכים נחשבים למדעים מדויקים?

 

facilities

חברו הטוב של גרפולוג משפטי – המיקרוסקופ

ראשית, על מנת לענות על שאלה זו, יש להגדיר מהו מדע מדויק? בחיפושיי אחרי הגדרות, נוכחתי לדעת, כי גם מה שרובנו תופסים כמדעים מדויקים, כמתמטיקה, פיסיקה וכימיה, המנסים לתאר ולאפיין את העולם החומרי שלנו, נתפסים, לא אחת, על ידי העוסקים בהם בצורה שונה וטוענים לחוסר דיוק דווקא, ומפורסמת אמרתו של אינשטיין:       "As far as the laws of mathematics refer to reality, they are not certain, and as far as they are certain, they do not refer to reality. " (Albert Einstein)

אולם, נניח, לרגע, את הספקות הפילוסופיים האלה בצד, ונתייחס לרוח השאלה העומדת בראש המאמר: זו השואלת, למעשה,  באיזו מידה  אנו יכולים לסמוך על מידע ומסקנות המתקבלות מתחומי בחינת המסמכים ומהגרפולוגיה המשפטית כמידע מדויק, עקבי ומהימן? האם קיימות בתחומים אלה, כבכל דיסציפלינה מדעית, תיאוריות, אקסיומות, והשערות הנגזרות מהן? האם נקבעו חוקים ועקרונות קבועים, אשר נוסו והוכחו כנכונים במציאות? ובהינתן נתונים דומים, האם קיימת התאמה במסקנותיהם של בוחנים שונים?     על מנת לענות על שאלות אלה, נחוץ לנו לחזור להגדרה המילונית הנפוצה אודות טבעם של מדעים מדויקים : מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).  באמצעות המדע המדויק ניתן להגיע למדידות מדויקות, אפשר לנבא תופעות ברמת דיוק גבוהה, וניתן לערוך ניסויים הניתנים לשחזור וקבלת תוצאות דומות.

מבחינות רבות, חלק מתחום בחינת המסמכים, קשור לבדיקות תכונות כימיות ופיסיקליות של חומרים, כגון סוגי נייר, סוגי דיו, כלי כתיבה וכדומה. בתחומים אלה נעזרים במכשירים שונים כגון: באמצעי תאורה באורכי גל שונים נעזרים לזיהוי תוספות בעטים ובכלי כתיבה הנראים דומים בצבעם, אך שונים בהרכבם הכימי, כך, למשל ניתן לאתר מחיקות ושינויים שהוכנסו במסמכים.

באמצעים כימיים עוסקים בניתוח מרכיבי סוגי דבקים למיניהם. בניתוח אפקטים פיסיקליים ומכאניים של מכשירים שונים בודקים מקור של מסמך מסוים ועוד. במקרים שכאלה, ובהינתן די חומר לבדיקה, המסקנות אליהן עשוי להגיע המומחה יכולות להיות מדויקות ועיקביות.

לגבי תחום הגרפולוגיה המשפטית המצב מעט שונה. מידת הדיוק, העקביות והמהימנות של הממצאים נמוכה יותר מאשר זו של בוחן המסמכים הבוחן את ההיבטים הפיזיים של המסמך. הגרפולוגיה המשפטית  עומדת, למעשה, בכמה מהקריטריונים העומדים בבסיס "מדעי החיים" שנחשבים למדעים אך אינם נחשבים כמדעים מדויקים, כגון: פסיכולוגיה, סוציולוגיה ובמידה מסוימת גם חלקים ממקצועות הרפואה. עם זאת, עונה הגרפולוגיה המשפטית על הדרישה המדעית שבבסיס הידע שלה עומד מחקר שיטתי, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות  וניסויים שסוכמו לחוקים, לכללים ולאמיתות.

הובר והנדריק, מומחים קנדיים בעלי שם בתחום הגרפולוגיה המשפטית, מציינים כי קיימת ציפייה מוטעית לדיוק רב בממצאיה  של הגרפולוגיה המשפטית  רק בשל העובדה שהיא נמנית עם משפחת הבדיקות הפורנזיות. לדעתם, גרפולוגים משפטיים מנוסים אינם יכולים להיות מדויקים ובטוחים במסקנותיהם כשאר המדענים הפורנזיים. כאמור, האחרונים מבססים את בדיקותיהם על עקרונות מדעיים מתחום הפיסיקה, הכימיה והביוכימיה ומידת השתנות האובייקט הנחקר על ידם קטנה. כך, סוג דם A+ יישאר לעולם סוג דם + A,  סימני חריצה על כדור שנורה מכלי נשק יישא את מאפייני כלי הנשק ממנו נורה. קוקאין נשאר קוקאין.

מידת הדיוק הפחות גבוהה של הגרפולוגיה המשפטית נובעת מכמה סיבות עיקריות: ראשית, האובייקט הנמדד משתנה ואינו מדויק. בדיקת כתב יד בוחנת תוצר של תהליך הכתיבה. זהו תהליך אנושי, התנהגותי, רצוני המכוון בעיקר על ידי הרגלים. כתהליך מורכב ורגיש, כתב יד אינו נשאר קבוע.  לכל אדם מגוון  וריאציות בכתב בכל רגע נתון,  והוא אף משתנה לאורך השנים. מבחינה זו, השוואת כתבי יד  כתוצר אנושי חי ודינמי, דומה לזיהוי קול ומבטא, ולשימוש אידיוסינקראטי בשפה. גם בתחומים הללו קיים מגוון וריאציות אנושיות טבעיות ואין קביעות בהופעת הוריאציות עצמן.     בעת הכתיבה מעורבים חלקי מוח רבים, כאלה הקשורים בתהליכים סנסומוטוריים, כאלה הכרוכים בשפה, בזיכרון ובתפיסה ויזואליים, ועוד רבים אחרים. כלומר בעת הכתיבה מתקיימים קשרים בו- זמניים ברשתות עצביות מוחיות נרחבות. אלה, מטבען אינן פועלות באופן מכני ומדוייק. (למי מאיתנו, לא "בורחת" מילה בדיוק כשאנו זקוקים לה?, מי לפתע אינו זוכר אם מאייתים אוטומטית ב"ת" או ב"ט"?)  בנוסף על כך, קיימת השפעת מבנה פיזיולוגי של היד הכותבת, עיצבובה, מידת גמישותן ורגישותן של אצבעות וכד', גם תרופות, סמים ואלכוהול משפיעים בצורה ניכרת על תהליך הכתיבה , לעתים אף באופן דרמטי מאוד. יתרה מזאת, קיימים אף גורמים חיצוניים כגון תנאי הכתיבה, סוג מכשיר הכתיבה והמצע עליו נכתב המסמך, ועוד משתנים רבים אחרים, המשפיעים על מרכיבי כתב וחתימה.     במילים אחרות, מדובר בניסיון לפתור משוואה בת מליוני נעלמים העשויים להתקיים בו זמנית.     עם זאת, תהליך הלמידה והמחקר בתחום הגרפולוגיה המשפטית עדיין נמשכים. מידת הדיוק והמהימנות של המסקנות הולך וגדל עם גדילת גוף הידע המחקרי והמכשור המשוכלל שעומדים לרשותו של המומחה. קיימות הסתמכויות על שיטות עבודה מדעיות בבדיקת כתב יד וחתימות: מתרחבת תשתית העיגון על אקסיומות הגיוניות שונות ושימוש בנהלי עבודה  אובייקטיביים. נערכות מדידות מדויקות כשנדרש ושימוש בטכנולוגיות חדישות, מסייע אף הוא להעלאת רמת הדיוק במסקנות המומחה. נערכו ונערכים מחקרים רבים על השפעות חיצוניות ופנימיות על תהליך הכתיבה ומרכיבי כתב, מפורטים מאפייני כתב האופייניים לסוגי זיופים שונים וכדומה.

עם זאת, בסופו של יום, מידת המהימנות, הדיוק והביטחון  של מסקנותיו של הגרפולוג המשפטי המומחה נעוצים בניסיונו, בידע התיאורטי והמעשי שלו, ובכישרונו.

ובאשר לסוגיית מהימנות בין בוחנים: באופן עקרוני שני מומחים בעלי רקע השכלתי וניסיון דומה, אמורים להגיע לאותה מסקנה. חוסר ההסכמות מתרחשות בדרך כלל כאשר המקרים הם גבוליים, או כשהמומחים חלוקים במידת הביטחון ובמסקנותיהם. כך יתכנו מקרים שהמומחה זיהה בוודאות גבוהה את כותב המסמך והאחר קבע שלא ניתן להגיע למסקנה כזו בוודאות גבוהה שכזו. יתכנו כמה הסברים לחוסר הסכמה מסוג זה.

א. יתכן שהמומחים לא הסתמכו על אותו חומר להשוואה.

ב.ישנם מומחים "שמרניים" וזהירים יותר, הדורשים חומר רב יותר או סימני זהות/שנוי רבים יותר על מנת לקבוע עמדה בטוחה יותר.

ג. בספרות לא קיימת נוסחה אשר מכמתת באופן אובייקטיבי ואבסולוטי כמה סימני זהות/שוני נחוצים על מנת לקבוע מהי דרגת הוודאות שעל המומחה לנקוב במסקנותיו.

ד. קיימים רכיבים אישיותיים וחברתיים המשפיעים על תהליכי שיפוט והערכה כגון: דעות קדומות של המומחה, הסתמכות אינטואיטיבית פזיזה על ניסיון, מצבי תחרות ויוקרה אישית.

לסיכום: בניגוד לנושאים רבים הנבדקים בבחינת מסמכים, אשר לגביהם ניתן לקבל תשובות מדויקות, חד משמעיות ועיקביות, תחום הגרפולוגיה המשפטית הוא תחום הנשען במידה רבה על הערכה והסתמכות על ניסיון, וקשה להגיע לאובייקטיביות מוחלטת. למרות שקיימות תופעות בכתב העשויות להעיד על חשד למעשה זיוף יותר מאשר אחרות, העדר קריטריונים קבועים וחד משמעיים מחייב את המומחה, במקרים רבים, להתייחס לממצאים במונחי הסתברות. כלומר, גם מומחה אשר רכש ידע וניסיון רב, חייב להכיר בעובדה,שלמעשה, לכל מסקנה אליה יגיע , הוא עונה על השאלה: מהי הסבירות שתופעות כתב שמצא יתרחשו אצל כותב אחר מאשר זה שכתב את המסמכים להשוואה.

© כל הזכויות שמורות לדבורה הראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *