ארכיון הקטגוריה: גרפולוגיה

זיופי רשומות ומסמכים רפואיים

כל המעורב בתיקים של רשלנות רפואית יודע: אנשי הצוות הרפואי הם בני אדם. וכמו כולם, גם הם טועים. השאלה מה הם עושים לאחר שמתגלה טעותם?!
 
יש הנושאים באחריות, מודים בטעותם, ומשלמים על כך בצורה זו או אחרת. אך יש גם המנסים להעלים, לזייף ולטשטש את עקבות הטעות.
 
המזייפים עושים זאת בשיטות שונות ומגוונות. יש המכניסים דף חדש לתיק הרפואי, מעתיקים אליו מידע שנרשם בדף הישן, תוך שהם משמיטים את הרישום המפליל או רושמים במקומו נתונים אחרים. יש המתקנים את הנתונים המוטעים בכתב יד, ויש המוסיפים רישומים ומשבצים אותם בגיליון הרפואי הקיים, כאילו שנכתבו במועד קודם.
 
אך רובם נופלים במקום שבו מצוי האלוהים, קרי, בפרטים הקטנים, ובדיוק כאן מחכה להם בוחן המסמכים!.
 
מן הסתם, תביעות מתרחשות זמן מה אחרי שנעשו הטעויות, וחלוף הזמן, בין מועד האירועים לבין התביעה, עומד כאן לטובת בוחן המסמכים והטוען לזיוף בתיק הרשלנות הרפואית. במקרים שכאלה סביר להניח, שזיוף המסמכים יעשה לאחר מועד התביעה, וחלף זמן רב יותר ממועד יצירת הגיליון הרפואי האותנטי שנכתב בעת התרחשות האירועים עצמם.
 
בוחן זיופי מסמכים מיומן ומצויד במכשור הנכון יודע לחפש את הפרטים הקטנים שנעלמים מעין רגילה. חירור שונה מיתר החירורים על דפים נוספים בתיק הרפואי, צבע וסוג שונה של נייר וסימנים סמויים אחרים, יכולים להעיד על החלפה או הכנסת דף חדש לתיק. רישום בכתב יד של אדם נוסף במקום לא הגיוני על המסמך, תיקונים וכתיבה בעט אחר, או עקבות סימני חריצה על ניירות בתיק הרפואי, כל אלה ניתנים לאבחון על ידי מומחה לזיהוי זיופים. טכניקות דיגיטליות די פשוטות מאפשרות לו גם לכלול את ממצאיו בחוות דעתו, באמצעות הדגמות משכנעות שאינן משתמעות לשני פנים.
 
 תחת תאורה אינפרה אדומה ניתן להבחין בשינויים שהוכנסו במדדי לחץ דם של נבדק

זהירות! תוכנה המחקה כתב יד

בעידן הדיגיטלי, היה זה רק עניין של זמן עד שימצאו שיטות לחיקוי כתב יד. הפעם לא מדובר רק בפונטים המעוצבים בצורת כתב יד, ב University College London פיתחו תוכנה אשר ביכולתה לחקות כתב יד של אדם ספציפי.

המפתחים טוענים שהתוכנה פותחה במטרה לאפשר כתיבת מכתבים או חומרים פרסומיים כשהם כתובים "בכתב היד " של כותב ספציפי, וכך עשוי להיווצר קשר בלתי אמצעי ופחות פורמלי בין הכותב למקבל המכתב. שערו לעצמכם שאתם מקבלים  ברכה ליום ההולדת שלכם בכתב ידה של מלכת אנגליה? מרגש, לא?

תהליך ההעתקה והחיקוי מתחיל בסריקת  מספר  שורות  הכתובות בכתב ידו של הלקוח, עורכים מדידות, דוגמים צורות כתב, אופני חיבור בין אותיות, גודל  מרווחים בין אותיות, מלים ושורות, צורות ניקוד וכדומה. לאחר מכן בונה התוכנה את מאפייני הכתב הייחודי, באמצעותם ניתן לכתוב במחשב טקסט, הנחזה ככתוב בכתב יד ייחודי לכותב ספציפי.

מי אותנטי ומי מזויף?  Credit: University College London 
אתגר חדש לגרפולוגים משפטיים

(פיתרון החידה:כתב העליון מקורי, התחתון חיקוי המחשב)

 

עד כאן, הכל טוב ויפה.  אולם ,בהיותי בוחנת זיופי חתימות וכתבי יד, צלצלו במוחי  פעמונים מחרישי אוזניים! לא כל כתב אישי הוא מכתב ממלכת אנגליה! אדם יכול פתאום לגלות כתב הדומה מאוד לשלו על הסכם מופרך שמעולם לא כתב!  מצב ביש לכל הדעות. אמנם מפתחי התוכנה טוענים שניתן באמצעותה לזהות כתב יד כמזויף. לטענתם, התוכנה אוגרת את הנתונים המאפיינים את כתב היד " האמיתי", וניתן להשוות את המדידות עם כתב יד החשוד כמזויף. אך ברור לי שהתוכנה הזו עלולה ליפול לידיים לא תמימות אשר ישתמשו בה לזייף כתבי יד וחתימות ויהיו כאלה שיפלו בפח הזה.

כיצד אמור להתמודד גרפולוג משפטי עם צרה חדשה זו?

בעוד שלתוכנת מחשב די לדגום מספר שורות כדי להגיע למידת דמיון גבוהה בין חיקוי לבין כתב יד "אמיתי", הוריאציות הקיימות בכתב יד אותנטי  והנבדק על ידי מומחה רחב לעין ערוך מאשר מאפייני הכתב המדוגמים על ידי מחשב. אמנם המרכיב הצורני  של כתב המחשב  עשוי להיות דומה מאוד לכתב היד האמיתי, אך מרכיבי תנועה כגון לחץ הכתב, מהירות הכתיבה, ושינויים עדינים קשים יותר למדידה בתוכנה זו. מה גם שבבתוצר תוכנת מחשב לחץ הכתב אינו קיים בעוד שבטקסט מקורי ניתן לאבחן בלחיצת העט על הנייר.

כתב יד משתנה לאורך זמן כך שאם מנסים לזייף מסמך שנכתב לכאורה לפני 20 שנה, ודגמו כתב יד מתקופה מאוחרת יותר, ניתן לזהות שמדובר בזיוף. מאפייניו העדינים של הכתב תלויים אף בכלי הכתיבה שונים, בסוגי מסמכים הנבדקים, במצב בריאות של כותב ועוד.. את כל הנתונים האלה המומחה אמור לשקלל בבואו לקבוע מסקנה אם מדובר בזיוף או לא.

לסיכום: על המומחה להביא בחשבון את קיומן של תוכנות מסוג זה, ואל לו למהר ולהסיק שמדובר בכתב אותנטי כשרמת הדמיון הצורני בין שני כתבי יד גבוהה.  במקרים רבים כתב יד אינו חוזר על עצמו באופן מדויק וסדיר מאוד, קיימים הבדלים הקשורים לא רק לוריאציות צורניות שונות, אלא גם לוריאציות בכל מאפייני כתב אחרים.  מומחה לכתב יד לא אמור ללכת שולל אחר הדמיון הצורני בלבד, הוא חייב לדעת להבדיל בין מאפייני כתב הדקים ביותר, ולהביא בחשבון את המשתנים השונים והשפעתם על חתימות או כתב היד אותו הוא בוחן.

למעוניינים בכתבה המקורית:

כתבה מקורית  וסרטון המדגים תוכנה להעתקת כתבי יד

האם די לדעת לאבחן סימנים גראפיים כדי להיות מומחה לזיהוי זיופי כתב יד?

 

אני מכירה כמה "גרפולוגים משפטיים" אשר ההשכלה שלהם כוללת ידע בגרפולוגיה, אך לא הרבה יותר מזה. עם כל הכבוד לגרפולוגיה כמבחן אישיות, הרי שהידע הנדרש מגרפולוג משפטי ומומחה לבחינת מסמכים כולל מרכיבי ידע נוספים אשר לא מצויים בארגז הכלים של העוסק בגרפולוגיה בהיבט הפסיכולוגי שלה.

לא די לדעת שכתב היד משתנה לאורך זמן וכך גם חתימותיו של אדם. לא די לדעת לזהות  סימני כתב כמוסים ועדינים ביותר, ואפילו לא די לאבחן כתב יד בשפות שונות, ולעתים אפילו לא מוכרות.

גרפולוג משפטי מקצועי ח י י ב לדעת איזה סימני כתב ייחודיים לכותב ואיזה משותפים להרבה אחרים. הוא חייב להביא בחשבון מהן השפעות הגיל, ומצב הבריאות על חתימות וכתב יד, והוא צריך לדעת אם ייתכנו שינויים רדיקליים בחתימות של כותב אחד? ואם אכן התחוללו כאלה, כיצד ניתן להסביר אותם? האם הם תמיד פרי זיוף, או שינוי מקרי?

כפי שבלש טוב צריך להכיר את אופן חשיבתו ופעולתו של עבריין, כך גם ח י י ב הגרפולוג משפטי לדעת מהן שיטות הזיוף שנוקטים בהן זייפנים ובאיזה אמצעים טכניים הם משתמשים.

מקרה שכיח  שבו נתקל גרפולוג משפטי הוא טענה  שאדם חתם על מסמך לפני שנים רבות. יש המביאים לגרפולוג משפטי נייר צהבהב וקשה מעט מהרגיל, לעתים אפילו שולי הנייר קרועים או מהוהים, אך תחת מיקרוסקופ נראה כי לא רק שהנייר עבר יישון מלאכותי, אך הדיו בה נכתב המסמך טרייה לחלוטין!

גרפולוג משפטי מקצועי ומשכיל יודע שלסוגי דיו שונים, קצב הזדקנות שונה ונראות אחרת ושימוש בנייר מיושן או ישן, אינו מטשטש את עקבות הטריות של הדיו. ואיך, לדוגמה, יזהה המומחה לכתב יד, דיו טרייה של עט כדורי?

תחת תיאורה מתאימה ומיקרוסקופ הדיו של העט הכדורי תיראה מבריקה ורעננה, כלחיו הענוגה והטרייה של תות שדה.

 

הדיו הטרי של עט מופיע בוהק תחת מיקרוסקופ.

כיצד תבחין בצ'קים מזויפים?

טיפ לאבחנה בצ'קים מזוייפים

אכן, בימינו, כשקיימים אמצעי העתקה כל כך מתוחכמים, גם של מסמכים צבעוניים, קשה לאדם לא מיומן להבחין בזיופים "מקצועיים". עם זאת, קיימים כמה סימנים אשר כל אדם מהישוב יכול להבחין בהם.  צריך רק להקדיש לכך כמה דקות, להיעזר בזכוכית מגדלת אם ניתן, וכך לחסוך לך הרבה מאוד עוגמת נפש והפסדים כספיים ניכרים.

קיימים כמה סימנים שעלולים להעיד שבידיך צ'ק שזויף (לא מדובר כרגע בזיוף חתימת בעל החשבון). חשוב לי להדגיש, שכל סימן בפני עצמו, לא מעיד בהכרח על כך שהצ'ק מזויף, אך שילוב של כמה סימנים שכאלה, עשויים להעיד על צ'קים מזויפים.
אמנה כאן את החשובים שבהם:
1. אם אתה מקבל כמה צ'קים מאותו בעל חשבון (עיסקה בתשלומים – למשל), בדוק שמספר הצ'ק (המופיע בתחתית הצ'ק בצד שמאל) קיים, וגם כשהלקוח ממלא את הצ'קים בפניך, מתוך פנקס צ'קים, וודא שמספר הצ'ק  מתחלף!!
2. בדוק אם הפונטים בהם מופיע שם בעל החשבון שונים מהפונטים של הכתובת של בעל החשבון או פרטיו האחרים.
3. בדוק אם חסרים הפרטים הבאים: חסרה כתובת בעל החשבון, כתובת הבנק.
4. בדוק אם קיימים כתמים בהירים יותר, ושינויים בצבע הנייר, במקומות "אסטרטגיים", כגון במקום בו כתוב הסכום, בספרות או במילים, ולמי מיועד הצ'ק או מקום החתימה של בעל החשבון.

5. בדוק אם חסרה השורה בתחתית הצ'ק עליה רשומים הפרטים בהדפסה מגנטית.
6. בדוק אם הספרות המגנטיות המופיעות בתחתית ההמחאה, המפרטות את מספר הצ'ק, סמל הבנק, הסניף, מס' חשבון, אינן תואמים לאותם הפרטים המופיעים במקומות אחרים על צק.

קיימים סימנים נוספים לצ'קים מזויפים, אך הללו קשורים כבר לבדיקות מומחה לזיהוי מסמכים ועל כן, אין טעם לפרטם כאן.

אינטליגנציה רגשית וכתב היד

אינטליגנציה רגשית דבורה גרונדמן – הראל ©

images (3)

ראשית ברצוני להבהיר את שני המושגים הכלולים בשם הזה. אינטליגנציה ורגשות.

כשמדובר על אינטליגנציה, כבר ברור שאנחנו מדברים על מצבור של כשרים מגוונים, אשר למרות שניתן לפרק אותם למרכיבים שונים, למדוד ולהשוות בין אנשים, הרי שהקשרים ביניהם ומידת השפעת מרכיב אחד על משנהו היא חשובה ולעתים, כפי שנראה, קריטית. היבט חשוב נוסף הוא  שהאינטליגנציה, גם בהקשר הזה, של האינטליגנציה הרגשית כוללת מרכיבים קוגניטיביים.  מאייר וסלוביי החוקרים שהעלו וחקרו לראשונה את נושא האינטליגנציה הרגשית, טענו שאינטליגנציה רגשית קשורה לאינטליגנציות אחרות, כך שאם אדם מקבל ציון גבוה במבחני IQ , הסיכוי שלו להיות חכם רגשית גדול יותר, מזה שציוניו במבחני אינטליגנציה נמוכים, אך המתאם אינו מושלם.

רגש היא מילה שפילוסופים ופסיכולוגים רבים ניסו להתחבט בה, אבל בתחושה – ברגש, כולנו יודעים במה המדובר. בהרצאה זו נשתמש בהגדרתו של גולמן, שהביא לתודעה הציבורית את המושג אינטליגנציה רגשית, זוהי הגדרה מעט תיאותולוגית אבל בכל זאת אשתמש בה כאן. רגש הוא : הרגשה אשר מתבטאת במצבים פסיכולוגיים וביולוגיים, המעוררת מגוון מחשבות והתנהגויות. הגדרת לה-סן את הריגושיות מאוד מתאימה לכאן. גם לה-סן הניח שהריגושיות מצויה בכל אחד מאתנו. אין אירוע שאנחנו קולטים, מחשבה שאנו חושבים שאינה מעוררת בנו, פסיכולוגית או אורגנית, מידה זו או אחרת של רגש וריגוש. קיימים אלפי סוגים של רגשות וברמות דיפרנציאציה שונות. קיימים רגשות "ראשוניים" כגון כעס, פחד, ושמחה, ורגשות מעודנים ואנינים יותר ביניהם אנו לומדים להבחין כגון: להבחין בין רגש לריגוש, או בין עצב וצער ויגון. ככל שרמת המובחנות שלנו בין הרגשות הללו גבוהה יותר, כן גבוהה האוריינות הרגשית שלנו.   כפי שאנחנו נוכחים לדעת, רגשות משתרעים על קשת רחבה מאוד של דקויות, אשר חלקן כמעט ולא ניתן להגדרה מילולית. אך אנחנו חשים בהם, גם אם איננו יכולים להבהיר אותם לעצמנו או לאחרים.

 גורם נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא דקות ורמת המושפעות מרגשות, ועוצמת הרגשות המתעוררים בנו כתוצאה מגירויים שונים. גם כאן אנו יכולים להיעזר בנקודת ראותו של לה-סן האומרת, כי אדם הוא ריגושי כאשר הוא מושפע מיותר גירויים (פנימיים וחיצוניים) ומכאלו שהם קטנים יחסית, וכל אלו מתאימים להגדרת הפתיחות להרגיש, אך אצל לה סן, נכנס מרכיב התגובה שלו לרגש שהיא בדרך כלל בעלת עוצמה מעל לממוצע, ואחד המאפיינים של הפרט האמוטיבי הוא שהתגובה נוטה להיות לא פרופורציונלית לחשיבות האובייקטיבית של האירוע, וזהו כפי שנראה בהמשך, גורם שעלול להפחית את רמת האינטליגנציה הרגשית.

מבחינה גרפולוגית, ניתן להסיק מהדמיון הזה בין ההגדרות, שכתב היד של האדם שמושפע ומונע על ידי רגשותיו, יהיה בעל מאפיינים גראפיים המעידים על מידה של אמוטיביות, דהיינו: סביר שנמצא תנודות במרכיבי הכתב השונים.

 כשאנחנו משלבים יחד את שני המושגים – אינטליגנציה רגשית – מתקבלת התמונה הבאה:  מדובר על כשרים משולבים, הקשורים ברגשות ובחשיבה על הרגשות הללו. הגדרת מאייר וסלוביי המעודכנת (1997) אומרת ש"אינטליגנציה רגשית כרוכה ביכולת לתפוס במדויק, להעריך ולבטא רגשות: היכולת לגשת לרגשות או ליצור רגשות כאשר הם מקלים על החשיבה: היכולת להבין רגשות וידע רגשי: היכולת לווסת רגשות על מנת לעודד גדילה אמוציונאלית ואינטלקטואלית."

 שלא כמו הIQ-  אשר נשאר בבסיסו דומה לאורך החיים, וכן האופי שאינו משתנה, ניתן לפתח את האינטליגנציה הרגשית, לפחות מרכיבים בסיסיים שלה, באמצעות למידה. קיימות בעולם תכניות המיועדות ללמד ילדים להיות מודעים לרגשותיהם, לדעת לשלוט בהם, לדעת להכיר ולהתחשב ברגשות אחרים. בנוסף לכך, בעולם העסקי קיימות תכניות לאנשי מכירות למשל, אשר עברו השתלמויות בכל הקשור באופטימיות ובעמידה בתסכולים, מרכיבים הכלולים באינטליגנציה הרגשית.

 מבנה האינטליגנציה הרגשית מתחלק לחמישה תחומים עיקריים אשר כל אחד מהם כולל מגוון של התנהגויות ורגשות: בהרצאה זו, ברצוני להתמקד בעיקר בשני מרכיבי האינטליגנציה הנראים לי כחשובים ביותר לעבודתנו כגרפולוגים יועצים: מודעות עצמית ואמפתיה. עם זאת, יש לזכור ששאר המרכיבים של האינטליגנציה הרגשית חשובים לא פחות ליצירת איכות חיים, רגשית, אינטלקטואלית וחברתית טובה. נקודה נוספת שעלי להבהיר. הסימנים והתסמונות הגראפיות אותן אני מציינת, הן בגדר הצעות תיאורטיות בלבד. ומן הראוי לחקור אותן בצורה יסודית ואמפירית.

images (5)

 מודעות עצמית מודעות רגשית– זו היכולת של הפרט המרגיש לצפות ולחוש ברגשותיו, השליליים והחיוביים כאחד, בזמן אמת,  להכירם ולהגדירם בצורה מדויקת ככל האפשר. מודעות רגשית מחייבת הקשבה לרגשות ולתכנים פנימיים, הן תכנים אישיים והן תכנים מטפוריים וסמליים. ובלשון יונגיאנית (איך לא?) – קשב גם ללא מודע האישי והקולקטיבי כאחד. חלומות, מיתוסים, שירה ומשלים, אסוציאציות חופשיות, כל אלה תוצרים של העולם הרגשי. לנו, הגרפולוגים, המודעות הזו נחוצה וחשובה בתור כלי, כפי שהיא חשובה לסופרים ולמשוררים: וורדסוורט' כתב ש"שירה היא "מבול" של רגשות: מקורותיה ברגשות שנאספים ברגיעה" מודעות עצמית חשובה גם לפסיכותרפיסטים וכל אלה העוסקים במקצועות טיפוליים, אבל  נדמה לי שהיות ואופי המבחן שאנו עורכים, כשהוא אינו מבוסס על מדדים מדויקים מאוד, נחוץ לנו להיות מודעים לרגשותינו על מנת למזער את מידת ההשלכה שאנו עלולים להשליך על הכתב הנבדק.

 גולמן מתאר כמה סגנונות של מודעות עצמית:

 א: הנסחף: אנשים אשר חשים שרגשותיהם סוחפים אותם לעיתים קרובות מבלי שיהיו מסוגלים להימלט מההיסחפות. מצבי הרוח הם אלה שמנחים אותם, הם הפכפכים ואינם מודעים במידה רבה לרגשותיהם ואין להם פרספקטיבה לגביהם. כתוצאה מכך, הם אינם עושים דבר להימלט ממצבי רוח רעים מתוך תחושה שאין להם שליטה על חייהם הרגשיים. חוסר שליטה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות אימפולסיביות וקפריזיות: כולנו מכירים את הכתבים של אנשים כאלה. המאפיינים הגרפיים העיקריים: תנועה סוערת, תנודיות רבה בכל מרכיבי הכתב. אופי מודעות זה מתאים לטיפוסים  האימפולסיבי והאנרכי יצרי של אודם, לטיפוס העצבי של לה-סן ולכתב אשר דרגת ההקשחה שלו היא 1 או 5 בסולם פופאל.

לדעתי אפשר לכלול באותה קטגוריה נמצא גם את אלו שלמרות שאינם נסחפים במצבי רוח הם נשלטים על ידי מתחים פנימיים, חרדות ומעצורים חזקים, אשר גורמים בין השאר להתנהגויות כפייתיות. הכתבים של המקובעים במצב נפשי זה יראו קפואים, סדירים יתר על המידה, נוכל למצוא עריכה עמוסה או עריכה עם חורים, דרגת הקשחה גבוהה של הכתב 4ב', כתבים המאפיינים את הטיפוס האוטיסטי של אודם.

 ב: משלים: אנשים שיש להם הבנה בהירה לגבי מה שהם מרגישים ובכל זאת הם נוטים להשלים עם מצב רוחם ואינם מנסים לשנות זאת. כאן נמצא את האנשים שנמצאים תמיד במצב רוח טוב ואין להם ממש מוטיבציה לשנות אותו, ויש כאלה שנוטים למצב רוח רע, מרגישים אותו אבל חושבים שזו גזירת הגורל ולא עושים כלום כדי לשנותו והם אלה שנכנסים למצבים דיכאוניים הכי בקלות. אופן מודעות זה אופייני לכותב הסנטימנטלי, לאיובי זאבי.

ואם אנחנו נוגעים ביונג, ניתן לומר בוודאות, כי כתבים אשר מעידים על השתלטות הלא מודע על האישיות, כגון כתב פרסונה, כתב של גבר החסר לגמרי מרכיבי אנימה, או כתב של אישה החסר מרכיבי אנימוס, וכתב המעיד על התפרצויות רבות של הצל, כולם מעידים על חסך מצער במודעות עצמית.

 ג: מודע לעצמו: אנשים המודעים וערים לחייהם הרגשיים ולמצבי רוחם.  הם עצמאיים, בטוחים בעצמם ונהנים מבריאות נפשית טובה. הם נוטים להיות בעלי ראייה חיובית על החיים. כשהם נקלעים למצב רוח גרוע, הם לא מהרהרים בו בצורה אובססיבית ומסוגלים לצאת ממנו בצורה קונסטרוקטיבית.

 כתב ידם של הנוקטים באופן התמודדות זה עם רגשותיהם ניכר בסימנים הבאים: כתב בעל פרופורציות טובות, בעל תנועה ספונטנית, פרוגרסיבית אך בעלת מרכיבים רגרסיבים קלים, (פופאל 2-3), גודל בינוני עד קטן, צורות מלאות ומעוצבות היטב, קו די חד, עריכה בהירה, כתב די סדיר או בעל אי סדירות מחזוריות. בקיצור כתב הרמוני.

 המודעות מאפשרת הקשבה טבעית לקול הלב, מאפשרת העשרה של החיים הרגשיים והאינטלקטואליים שלנו. היא מאפשרת יושרה אינטלקטואלית ורגשית.

 2; ניהול רגשות –  דורש מידה מסוימת של שליטה עצמית, אך לא במידה שתחניק או תעלים את הרגשות לחלוטין היבט זה כולל את היכולת לחוות ולבטא רגש כהולם את הסיטואציה. כאשר במצב מסוים רגשות יוצאים מכלל שליטה, הם משתקים עלולים לגרום לקהות חושים, לריחוק ואף לדיכאון. (מבחן ראשון שלי בסטטיסטיקה) או לחילופין לגרום להתפרצויות ולהתנהגויות קיצוניות, היסטריות למשל, שהן והרסניות לא פחות. מרכיב זה כולל גם את ההבנה מה עומד מאחורי הרגשות, מציאת דרכים שונות כדי להתמודד עם פחדים ועם חרדות, כעס או עצבות. כך לדוגמא: אנשים חולים מאוד, משתדלים למצוא לעצמם דרכים להפיג מתח וחרדות על ידי מדיטציה או היפנוזה עצמית, או כשאנחנו כועסים מאוד, אנחנו "סופרים עד עשר"… כאן יש לציין, שכולנו מרגישים רגשות שונים, ודי קיצוניים לפעמים, אבל בחשבונו של הלב, היחס שבין הרגשות החיוביים לשליליים הוא שקובע את הרווחה נפשית. התפרצות רגשות חזקים עלולים לגרום לתוהו ובוהו נפשי  ויש לדאוג לבלום רגשות סוערים ושליליים כדי שלא יתפסו או יתגברו על הרגשות הנעימים. מרכיב נוסף שיש להביאו בחשבון בהקשר זה: אין לנו שליטה על עיתוי שבו הרגשות שוטפים אותנו ולא על סוג הרגשות שיסחוף אותנו, אבל יכולה להיות לנו שליטה מסוימת על כמה זמן יימשך הרגש.  ואחת הדרכים היעילות לשלוט בזה הוא להבין את מקור הרגש סמוך ביותר לזמן התעוררותו, לעשות REFRAMING שלו, ובמקרים שהמדובר ברגשות שליליים כגון דאגות וכעס, פעילות פיזית אירובית ורתימת מחשבות חיוביות מסייעת בתהליך הזה של ניהול רגשות.

 קטע יפה וסמלי הממחיש זאת נמצא בספרה של סוזאנה תמרו- "ללכת בעקבות הלב. " בכל פעם שתרגישי מבוכה ובלבול, חשבי על העצים, היזכרי כיצד הם צומחים. זכרי כי אילן שעליו מרובים ושורשיו מעטים – הרוח הראשונה עוקרת אותו, ואילו כאשר שורשיו מרובים וענפיו מעטים, הלימפה זורמת בו בקושי. השורשים וענפי הצמרת צריכים לצמוח בהתאמה זה לזה, עלייך להיות בתוך הדברים ומעליהם גם יחד.. וכאשר ישתרעו לפנייך דרכים רבות ולא תדעי באיזו מהן ללכת, אל תבחרי באחת באקראי, אלא תתיישבי על מקומך והמתיני. נשמי נשימה עמוקה, שופעת אמונה, כפי שנשמת ביום צאתך לעולם, אל תניחי לדבר להסיח את דעתך, המתיני עוד ועוד. שבי במקומך, בדממה, והקשיבי לקול לבך. וכאשר ידבר אתך, קומי ולכי לאשר יישאך."

 מבחינת הסימנים הגראפיים: תנועה ספונטנית, לא נמהרת ולא מעוכבת, כתב קשור (תיתכן דרגת קשירה בינונית- היכולת לקשר בין דברים) מרווחים טובים בכתב, בין מילים ובין שורות (פרספקטיבה טובה, ראיית התמונה הכוללת על מנת לבחון דברים בצורה מציאותית).

 3: עוררות מוטיבציה פנימית – היבט זה דורש גיוס של רגשות לשרותו של יעד, הישג או פתרון בעיה האמור לסייע בשליטה  על המצב. גם היבט זה כולל משמעת עצמית רגשית אשר באה לידי ביטוי ביכולת לדחות סיפוקים או לשחרר כוחות מרסנים ומחניקים. בנוסף לכך, נמצא מרכיבים חשובים בהיבט זה הכוללים את מידת השכנוע הפנימי והאופטימיות אשר מסייעות להתגברות על קשיים ומכשולים. למרות שלא מזכירים מונח זאת במפורש בהקשר זה, מיקוד שליטה פנימי הכרחי, כלומר התחושה שאדם יכול לשלוט על מאורעות חייו, וכשכישלון קורה הוא קורה כתוצאה ממשהו שניתן לשנות, כך שהאפשרות להצלחה עדיין נראית ריאלית.

מבחינה גראפית סינדרום הסימנים ההגיוני ביותר הוא זה המאפיין את מרכיב הפעילות של         לה-סן דהיינו: קו מוצק, כתב דינמי קשור, מהלך שורות עולה, כתב זוויתי או חצי זוויתי, לחץ מוזן, זווית ימנית או ישרה, ניקוד מדויק או מועף קדימה, קרסים קטנים, אזור תחתון מפותח.

בהקשר זה, של ערור מוטיבציה, מדבר גולמן על תופעה של "זרימה". ומתכוון ביכולת לרתום   רגשות ולתעל אותם לשרות בצוע של מטלה מאתגרת עד כדי שכחה עצמית. זרימה כרוכה גם בטעינה והערכות של רגשות בהתאם למשימה. מדובר כאן על מצב של התמזגות טוטאלית עם מה שעושים, נטישה של דאגנות יומיומית, אלו רגעים נטולי אגו, מצב של ריכוז גבוה, בהם המבצע אינו חושב על עצמו, אינו חושב על הצלחה או כשלון אלא ממוקד בפעולה עצמה. יוצרים רבים חווים את התחושה הזו כשהם מתארים את המצב באופן כזה שנדמה להם כי הפעילות היא זו המובילה אותם והם לא זוכרים או לא שמו לב לדברים שקורים סביבם, לתחושות שלהם עצמם. על מנת להגיע לזרימה, צריך למקד תשומת לב חדה בכוונה בתחילת המשימה. הצעד הראשון של המיקוד מצריך משמעת עצמית, אך אחר כך יש למיקוד כוח משל עצמו. ניתן להיכנס למצב זה רק כאשר המשימה העומדת בפני האדם מאתגרת, אך דרישותיה אינן צריכות להיות גבוהות מדי (אחרת יעוררו חרדה) או נמוכות מדי (אחרת ישעממו). הפרדוקס במצב זה הוא שאיכות תשומת הלב היא רפויה ולא מתוחה, אבל ממוקדת. זו מן אקסטזה מתונה. מיותר לציין שמצב זה מוגבל לנקודת זמן מסוימת, ועל כן סביר להניח שיתכן שלא נמצא את התופעות הגרפיות הכרוכות בה, אלא אם כן, הכותב נמצא במצב זה בתהליך הכתיבה עצמו. בכל מקרה, הסימנים הגרפיים האופייניים למצב זה הם תנועה קולחת, קו מוזן ואינטנסיבי, בעל עריכה  קומפקטית. כתב ידו של פרויד מזכיר במידת מה את התופעה.

אמפתיה – היא הכלי העיקרי לקיום קשרים אנושיים וסובלניים ואינה מתאפשרת ללא מידה של מודעות עצמית. ככל שאנו פתוחים יותר לקשת הרגשות שלנו, כך אנחנו מיומנים בקריאת תחושות של אחרים.  המדובר על רגישות לרגשות של אחרים, לדברים החשובים להם, וראיית הדברים מתוך פרספקטיבה של האחרים. אמפאתיה כרוכה בהערכה וכיבוד ההבדלים בין רגשות שונים המתעוררים אצל אנשים שונים. היבט חשוב נוסף של יכולת זו היא יכולת להבחין ברגשות הזולת דרך קריאת מסרים לא מילוליים : טון דיבור, מראות, הבעות פנים, שפת הגוף וכו'.

כאמור, האמפתיה היא היכולת שלנו לחוש את הזולת, היא דורשת התכוונות לאותות מעודנים המרמזים על מה שאחרים רוצים או צריכים, מהטעם הזה, אנשים שנחנו ברמת אמפתיה גבוהה נחנו בתודת שרות טובה יותר. היא  דורשת יכולת להבדיל בין רגשות שונים, יכולת לקבל ולהגיב לרגשות אחרים, למצב הרוח שלהם ולצרכים שלהם. מחקרים הראו שנשים מגלות אמפתיה יותר מאשר גברים, (אלא אם כן, הגבר מצויד באנימה מפותחת דייה) אך היכולת להזדהות ולגלות אמפתיה מתחילה עוד בינקות, אצל שני המינים, ובמידה ומעודדים את הילד, ניתן לפתח יכולת זו עוד יותר. מידת האמפתיה שאדם מגלה תלוי במידה רבה בשיקופים הרגשיים שהוא מקבל בתוך ילד, במידת הקבלה והאישור שהוא מקבל לרגשותיו ולהבעתם. כאשר הילד אינו זוכה לכך, הוא נמנע מלהביע את רגשותיו והוא לומד להדחיקם ולהתעלם ממצבור שלם של רגשות אשר ברבות הימים חסרונם מורגש מאוד ביחסיו עם אחרים. אדם שלא זכה לגילויי אמפתיה בעצמו, שהוזנח בילדותו או שסבל מניצול רגשי, עלול להגיב בשני אופנים: על ידי עמעום האמפתיה הטבעית שלו, או לחלופין ובאופן פרדוקסלי, לפתח דריכות רבה לרגשות של אלה המקיפים אותו, עד כדי התמכרות לתחושות של אחרים. למעשה, אנחנו מדברים כאן על תופעה שעלולה להתבטא בהפרעת אישיות נרקסיסטית, כפי שתיארה אותה אליס מילר, בדרמה של הילד המחונן.  למרות שחלק מאתנו מאבדים את היכולת הזו במהלך החיים, בשל נסיבות הכרוכות בחינוך או בהתנסויות אישיות, ניתן ללמוד מיומנות זו בצורה די טובה, במקרים מסוימים, גם בשלבים יותר מאוחרים של החיים.

ישנן כמה תכונות הנחוצות ונגזרות מפיתוח האמפתיה. ראשית, האמפתיה מצריכה מידה מספקת של רגיעה, שחרור מהימצאות בעמדת מגננה, ונכונות לקליטה באופן שהאותות הדקים של התחושות המגיעים מהזולת יוכלו להיקלט ולעבור עיבוד שכלי. אינטואיציה חדה היא אחד הכלים המרכזיים הנחוצים לתהליך התפיסה מסוג זה. למרות שאנו, כגרפולוגים, נדרשים בחוות דעת לערוך שיפוטים, כגון: האם נבדק מסוים עומד בקריטריונים למשרה אותה הוא אמור לאייש, מרכיב נכבד של עבודתנו  נועד לייעץ לכותבים עצמם כשהם נמצאים בצמתים חשובים של חייהם. אנו אמורים להיות מצוידים באמפתיה רבה כדי להסביר להם על מוקדים בעייתיים באישיותם, לייעץ להם כיצד הם מסוגלים לגבור עליהם או להשלים אתם, הכל תוך כדי יצירת אווירה של קבלה ושל הבנה אנושית.

 אמפאתיה יוצרת אכפתיות, לחוש את כאבו של הזולת ככאבך שלך. ושורשי התנהגות מוסרית נמצאים באמפתיה ובאכפתיות. הגישה האמפאתית משלבת דילמות והחלטות מוסריות. כגון: האם תשקר על מנת שלא לפגוע? עד מתי יש להאריך את חייו של חולה? עד כמה תקריב את נוחיותך האישית למען האחר? ככל שהצופה מרגיש אמפאתי לסובל, כך הוא מוכן, בדר"כ להתערב על מנת לעזור לו. הסוציופת – שהוא אדם חסר אמפתיה לחלוטין, חסר מצפון ועושה מעשים שלא יעשו בין השאר משום שהוא אינו מסוגל לחוש על הכאב שהוא גורם.

 סימנים גראפיים לאמפתיה: זווית ימנית משוחררת או מתחדדת, צורות עגולות ומלאות, יתכן גם כתב מופשט אך לא עד כדי חוסר קריאות, גודל מעט לא אחיד, הולך וקטן במהלך מילה, כתב פרוגרסיבי, פרופורציונלי, הרמוני, רווח גדול- בינוני בין אותיות ושורות רווח בין מילים יכול להיות קטן יותר.

מרכיבי אינטואיציה בכתב חשובים גם הם: לחץ או קו קל, מעט חוטי, מהלך שורות מעט גלי. טיפוס רגש+אינטואיציה מסייעת, או טיפוס אינטואיציה מוחצן עם רגש כמסייעת, הם הטיפוסים הקלסיים אשר נחנו באמפתיה באופן טבעי.

 5: טיפול במערכות יחסים– מדובר כאן על מרכיב מאוד דומה לאינטליגנציה החברתית של גארדנר והוא כולל,  בין השאר, מיומנות בניהול רגשות אצל אחרים, מנהיגות, יכולת לגייס אחרים ולעורר בהם השראה, לשכנע ולהשפיע על אחרים. רגשות "מדבקים" ובדרך כלל כיוון ההשפעה הוא מזה שמפגין עוצמת רגשות גדולה יותר לעבר הפסיבי. מרכיב זה כולל גם יעילות בינאישית בשיג ושיח עם אנשים,  הכרוך בהקשבה, בפתיחות, ביכולת ליישב סכסוכים וליצור מפגש הרמוני. כל אלה מבטיחים יכולת לעבוד בצוות, וליצור יחסי אנוש חיוביים ומפרים הן בתחום הציבורי והן בתחום האינטימי.

 מבחינת הסימנים הגרפיים וטיפוסים המטיבים לטפל במצבים חברתיים נמצא כתבים בהם הקריאות טובה, התנועה שוטפת וגמישה, זווית ימנית, לחץ בינוני, כתב מתקדם, אזור אמצעי מפותח, כתב קעור. דרגת הקשחה 2-3 של פופאל, טיפוס אינטגרטיבי, רגש או חישה + רגש מוחצנים.

כל העוסקים בנושא מסכימים כי קיימות רמות שונות של אינטליגנציה רגשית, והרמות השונות מתבטאות בתוך ובין מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. כך למשל, אדם יכול לגלות יכולת להניע את עצמו באמצעות ערור המוטיבציה שלו, ולעומת זאת, לא לגלות מודעות עצמית גבוהה במיוחד, או לגלות יכולת להניע אחרים לפעילות. או למשל, אדם יכול לגלות אמפתיה רבה, אך לא להיות בעל יכולת גבוהה להניע את עצמו. ניתן לסווג טיפוסי אופי שונים אותם אנו מכירים בהתאם למדדים האלה. לדוגמה: הטיפוס הפלגמטי של לה-סן, טוב מאוד בעוררות מוטיבציה פנימית, טוב בניהול רגשות וביחסי אנוש הוא די סביר (אם כי לא מנהיגותי, כריזמטי או משפיע) אך מידת הריגושיות ומודעותו לרגשות אינה גבוהה, וכך גם האמפתיה שהוא עשוי לגלות. הטיפוסים הנרקסיסטי האנרכי יצרי של אודם – נמוכים בכל המדדים, כן הלאה…

 אחרי שדיברנו כל כך הרבה על המושג אינטליגנציה רגשית, ולמרות שהיבטיה השונים שצוינו כאן, נראים לנו כמשמעותיים, נשאלת השאלה:  מדוע היא חשובה כל כך?

 כולנו יצורים רגשיים. המוח שלנו מייצר רגשות אשר נועדו לשמור עלינו, לקדם אותנו בכל מה שאנחנו עושים, בכל מה שאנחנו מעורבים. רגשות הם המרכיבים האינטימיים ביותר של נפשנו ומשמשים כאבני הבניין היסודיות שלה. גולמן, בספרו, מביא דוגמאות שונות לגבי אופני הישרדות והכרת העולם, אשר ללא תיווכם של הרגשות לא היו מתאפשרים. לדוגמא: פחד מתעורר כשגורמים שונים מאיימים על הקיום שלנו. רגש מסייע לנו בקבלת החלטות. מחרקים הראו כי כאשר נפגעים המרכזיים המוחיים האחראים על שידור הרגשות לניאו קורטקס, אדם לא מסוגל לקבל החלטות ולו הקטנות ביותר.  לדעת גולמן וחוקרים אחרים המתייחסים למידת ההצלחה של אנשים שונים, מדד ה-IQ אינו מנבא טוב להצלחה. לעומת זאת, רמת EQ גבוהה, אכן מנבאת אפשרות כזו, ומדובר כאן בהצלחה בתחומי מקצוע, עסקים ויחסים בינאישיים. לדעתי, המדד להצלחה אינו המדד היחידי כאן. לדעתי מן הראוי להכניס כאן גם את המילה הגדולה "אושר". גולמן, בספרו, מזכיר את המונח הזה, אבל רק בהקשרים הכימיים של הפעילות המוחית. אבל אני מאמינה שהחיפוש אחר אושר הוא אחד מהמסעות הקשים ביותר שאנו נוטלים על עצמנו בחיים. הכוונה אינה לאושר נקודתי ורגעי, שהוא מאוד חשוב כשלעצמו, וראוי להתייחסות נפרדת ועניפה, אלא על אושר "רטרואקטיבי": דהיינו, אושר הכרוך בסיפוק ובתחושה של התגברות והתמודדות עם הקשיים וסיפוק הצרכים הגבוהים ביותר שכל אחד מסוגל להגיע אליהם. אושר מעורר מוטיבציה, כשאנחנו מאושרים, אנחנו מרגישים עליה משמעותית ברמה האנרגטית שלנו, משוחררים מדאגות אובססיביות ומחרדות משתקות, אנחנו סובלים פחות מלחץ וממחלות הקשורות למצבי לחץ,  מערכת החיסונית שלנו פועלת טוב יותר – ומכאן שהבריאות הפיזית שלנו טובה יותר.

 רגשות הם המקור הפוטנציאלי לאיחוד אנשים. אנחנו שונים ונבדלים בדעותינו ובאמונותינו, אך רגשות הם אוניברסליים! ההכרה שבכולנו מתעוררים אותם רגשות, אם כי כלפי אובייקטים שונים, וביניהן רגשות כמו אמפתיה, חמלה, הזדהות, שיתוף פעולה ויכולת לסלוח, או פחד, חרדות, קנאה, ואפילו תוקפנות, יש בכוחם לאחד בין אנשים.

images (4)

 (ההרצאה הועברה במסגרת כנס של האגודה הישראלית לגרפולוגיה מדעית בשנת 1999)

כיצד להקשות את מלאכת הזייפנים?

טיפ קטן – גדול!

רבים מאיתנו לא מיחסים חשיבות לעט בה אנו משתמשים בעת כתיבה או חתימה על מסמכים חשובים. ובכן, זו טעות! וכל כך מדוע?

עטים מסוגים שונים

לזייפנים המתמחים בזיוף מסמכים, ישנן דרכים להסיר דיו של עט כדורי בקלות באמצעות חומרים הנמצאים בכל בית. לאחר הסרת הדיו הם יכולים לשנות תוכנו של מסמך, כגון המחאה, צוואה וכד' בתוכן שונה, בלי לגרום למסמך נזק ממשי!! הסיבה ל"היעלמות" הדיו של העט הכדורי נעוצה בעובדה, שהדיו שלו סמיך ועל פי רוב אינו נספג בתוך סיבי הנייר.

Macro_Biro_writing2

עט כדורי

לכן, עשו לעצמכם הרגל לכתוב בעטים המשתמשים בדיו נוזלית, כגון עטים מסוג UNIBALL,  עטים שאנו מכנים עטי PILOT  או בעטים נובעים.

     כתב יד וציורים שבוצעו באמצעות עטים בעלי דיו דליל

הסיבה העיקרית לבחירה בעטים אלה היא שהדיו בהם דליל יותר ונספג בסיבי הנייר,  וניסיונות למחוק אותו מותירים על הנייר עקבות גסים.

images (1)

 

 

השפעת אלצהיימר ודמנציה על כתב היד

השפעת אלצהיימר ודמנציה על כתב היד

 

כפי שידוע לרוב העוסקים בתחום הגרפולוגיה ככלל, והגרפולוגיה המשפטית בפרט, אנו נתקלים לא אחת בכתבי יד ובחתימות של אנשים אשר לוקים בדמנציה או באלצהיימר. למרות שאיננו עוסקים באבחנות רפואיות, אנו נדרשים לעתים לקבוע האם האדם אשר כתב או חתם על מסמך מסוים היה כשיר מנטלית. ואכן, קיימים סימני כתב אשר משמשים כאיתותי אזהרה לפגיעה המתרחשת בחשיבה ובזכרון.

אף שבתחילת המחלה אין ירידה ביכולת הכתיבה,  נמצא לעיתים קרובות השמטת אותיות, או הכפלת אותיות, קישור בין מילים  (ראה חיצים כחולים בדוגמא).  ככל שמתפתחת המחלה, הכותב אינו זוכר כיצד הוא נהג לחתום, אך הוא יכול לחקות את חתימתו, אם דוגמאת חתימה שלו מונחת לפניו. ככל שמתפתחת המחלה פוחתת מיומנות הכתיבה וזו יכולה להתדדר תוך תקופה קצרה יחסית. במקרים כאלה אף נמצא צורות משונות ולא קריאות, מרווחים לא סדירים המקשים על קריאות, רעידות ושבירות בקו.

אלצהיימר

        התדרדרות כתב יד של חולה אלצהיימר

 

מבחן השעון לאבחון אלצהיימר

מבחן נפוץ לאיבחון אלצהיימר, הוא מבחן השעון: מבקשים מהנבדק לצייר שעון, ולאחר מכן למקם את המחוגים בשעה הנדרשת על ידי הבוחן… מצ"ב דוגמאות של  תוצאות המבחנים של חולי אלצהיימר בשלבים שונים של המחלה.

             אין ספק שניכרת כאן דיסאורנטציה ברורה של תפיסת זמן ומרחבמבחן השעון אלצהיימר

האם קיים טיפוס "חושב" לעומת "טיפוס מרגיש" בתורת הטיפוסים של יונג?

לא אחת שמעתי תלמידים המשתתפים בקבוצות הסופרויז'ן שלי את המונחים הטיפוס "החושב", או הטיפוס "המרגיש" ו-ב-כ-ן… אשתדל לומר זאת בעדינות..

אין יצורים כאלה!

ואני מסבירה להם בשופי ובנחת שכל הטיפוסים ה"יונגיאניים" חושבים ומרגישים. וארחיק לכת ואומר, שלמעט עולל בבטן אמו ומעט אחר לידתו, כל אדם חושב , וכל עולל בבטן אמו ובהולדתו מרגיש, וכל הרגשות הללו "מאופסנים" באמיגדלה, עוד טרם ממשיגים אותם. עכשיו, כשנושא זה ברור, נפנה אל הטיפוסים היונגיאניים.

אני יודעת שהביטויים היונגיאניים מבלבלים. מה ההבדל בין FEELING לבין EMOTION? לכל הטיפוסים יש רגשות: וכפראפרזה על דברי שיילוק ב"סוחר מונציה" אם נצבוט את טיפוס החשיבה, לא יכאב לו? הוא לא יכעס?? האם מתמטיקאי לא יתרגש וכולו שמחה וצהלה על שמצא פתרון לבעיה שנחשבה לבלתי פתירה עד כה?? בוודאי שכן!

ArchBathNBC                                            ארכימדס "אאוריקה"

ואיך זה קורה שדברים ישאירו את טיפוס הרגש אדיש וקר, והוא ינהג בערלות לב כלפי אנשים?

והשאלה הגדולה מכולן: איך זה ששני הטיפוסים הללו נחשבים בעיני יונג לטיפוסים רציונליים?

ובכן, זה די פשוט: שני הטיפוסים הללו מופעלים על ידי עקרונות. הם לא חייבים לדבוק בעקרונות קבועים לאורך כל שנות חייהם אך הם מבססים את תפיסות עולמם על עקרונות. גם איינשטיין פרץ את עקרונות אחידות וכיווניות הזמן, למרות שהיו עקרונות ברורים בימיו. והמהפכה הצרפתית, שחרטה על דגלה הומניזם, שוויון, וביטול המלוכה ובכך גלגלה מהפכות חברתיות נוספות בעלות עקרונות של שוויון מעמדי בפני החוק. היו אלה עקרונות ברזל שהשפיעו על העולם כולו.

french revolution

המהפכה הצרפתית

בדוגמאות אלה מגולמים ההבדלים בין טיפוס החשיבה לטיפוס הרגש. טיפוס החשיבה נמשך לעקרונות רציונליים, לא אישיים, כגון עקרונות מתמטיים, חוק, פיסיקה, אסטרונומיה ומדעים אחרים. כתב ידו של פרנסיס קריק, אחד מאבות ההוגים את מבנה ה DNA נמנה על טיפוס החשיבה. פרנסיס קריק

crick-letter_1-620x357

כתב היד של פרנסיס קריק מהוגי צורתה של מולקולת ה DNA

כתב אופייני לטיפוס חשיבה, חישה כמסייעת ראשונה ואינטואיציה מסייעת שנייה

לעומתו, טיפוס הרגש דוגל בעקרונות אשר עניינם בחברה, במבנה החברתי, בקהילות, בהשפעת משטרים על חיי קהילה וחברה. אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, כלומר, טיפוס הרגש, בין אם הוא מוחצן ובין אם הוא מופנם, הוא טיפוס ח-ב-ר-ת-י

כך, נביא לדוגמא את הנריק איבסן, מחזאי נורבגי פורץ דרך בכך שהתריס נגד המוסכמות החברתיות שרווחו בתקופה הויקטוריאנית.

איבסן תמונה

איבסן

כתב ידו של הנריק איבסן, רגש מופנם עם חישה מסייעת

ומה תפקידן של האינטואיציה והחישה אצל הטיפוסים השונים..? על זה בפוסט הבא…

תארו לכם: מה היה קורה כש"כאן שלי" היתה פוגשת את מגי…?

margaret pic

אתמול, הלכה לעולמה, דיים מרגרט ת'אצר, מי שהיתה ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1979 – 1990, היא כונתה "אשת הברזל", ולא בכדי. ת'אצר היתה "מלכת ההפרטה" וכל אימת שיכלה להילחם בערכים סוציאליסטיים, עשתה זאת  בכוחנות ובעקשנות בלתי מתפשרת. ב 11 שנות כהונתה כראש ממשלת בריטניה (היחידה עד כה) היתה אישיות מרכזית בפוליטיקה העולמית, והייתה מעורבת  ופעילה מאוד בשינויים הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו במערב כולו.

אבל, לא לשם תיאור פועלה "התכנסנו" כאן היום, אלא לשם ניתוח כתב ידה.

 margaret thacher

                                   כתב ידה של מרגרט ת'אצר

מי שלא ראה כתב יד של הטיפוס התשוקתי ה"קלאסי" של לה-סן, עכשיו יש לו הזדמנות מעולה! ולכן אמקד את ניתוח כתב ידה על פי תורת הטיפוסים הזו.

הטיפוס התשוקתי הוא ה"חזק" מכל הטיפוסים, בתורת האופי של לה-סן. חוברים אצלו להט, עשייה, שליטה עצמית, "ריצה למרחקים ארוכים" לצד התמודדות אגרסיבית וחוסר סובלנות לכל מה שמעכב אותו או מתנגד לו בדרכו. תכונות אלה אפיינו, גם את דיים ת'אצר. היא נדחפה בדחף פנימי בלתי נכבש לעשות ולהתקדם  על פי עקרונותיה, לא סבלה חיים על מי מנוחות לא יכלה לשאת בזבוז זמן, וכמו כל טיפוס פעיל, בוודאי שלא נרתעה מהתמודדויות עם קשיים. והתנגדויות ואכן, בתקופתה רבו ההפגנות נגדה ונגד מדיניותה, והיא המשיכה בשלה.

הפגנה בימי ת'אצר

                             הפגנה אחת מיני רבות, נגד ת'אצר ומדיניותה

כטיפוס תשוקתי במיטבה, אנו מוצאים אצל "גברת הברזל" פעלתנות ממוקדת, (קיצור קשירות, הפשטות בכתב, מהלך שורות עולה) חתירה ליעדים, וסילוק כל גורם העומד בדרכה, ללא סנטימנטליות או היסוס. שכלתנותה, פיקחותה ויכולת ההבנה החדה שלה (כתב ער, מופשט, יעיל, תמונת ארגון טובה ורווח גדול בין שורות) אפשרו לה לקלוט במהירות את התמונה בכללותה. וכמי שניחנה בחוש היסטורי, היא תכננה, כיוונה, ויזמה מהלכים תוך שהיא מבינה את השלכות פעילותה גם לטווחי זמן ארוכים.

"תשוקתית" בכל רמ"ח אבריה,  היא הייתה בעלת כושר מנהיגות וחדורת תחושה של שליחות וחשיבות עצמית (קו מוזן, מוצק, סיומי קו גדומים, קווי T גבוהים וארוכים, אות  ראשונה גדולה, והדגשת חתימתה) למרות שדאגה להיות לבושה בלבוש נשי, ובתסרוקת מוקפדת של גברת (לא רואים את התסרוקת בכתב 🙂 היא הייתה ה"בוס", על פיה יישק דבר. ובזכות בטחונה בצדקת דרכה, היא  הייתה מסוגלת לגייס אנשים שילכו אחריה, מהם דרשה נאמנות מוחלטת. לעומת זאת, היא גילתה חוסר סבלנות וסובלנות בולטים , כלפי המתנגדים לה, כלפי אלה שהיא תופסת כמשתהים כמסרבלים את הדרך. ובעיקר עוררו את חמתה להשחית אלה שגילו חוסר אכפתיות, חוסר אחריות ומחויבות לה או למטרה אליה חתרה.

באותה מידה שהייתה אישה חזקה, הייתה פגיעה ורגישה לכבודה. ואת מי שפגע בה מרגרט לא שכחה.. נטרה טינה "על שילשים ועל ריבעים".. מי שלא הסכים איתה, היה אויב שלה. חד וחלק. השוט שלה היה מוכן לשליפה, ברגעי חולשה של היריב, בעיניה היה מוצדק להשתלח במי שזלזל בה או בדעותיה.

מארגרט ת'אצר אמנם נמנתה עם הטיפוס התשוקתי, אך תשוקתה היתה לכח, לשפעה, להוציא רעיון ותפיסת עולם אל הפועל… ועל אף דמויה הנשי, משהו, קשה היה לומר עליה שתשוקות מיניות  והתנהגויות נשיות ורכות היו הצד החזק שלה. אלה לא ממש עניינו אותה, אלא אם היו כלים להשגת מטרותיה. הגינונים, הלבוש, התיכשוט, הכל היה מחושב ומוקפד, להדגשת מעמדה ולקידום ענייניה.

ולסיום, ברצוני להמליץ בכל לב, על צפייה בסרט "אשת הברזל" שבו מככבת מריל סטריפ. הסיפור אינו מרתק או מפתיע, אבל המשחק של סטריפ, האיפור, הצילומים.. כל אלה המחישו את הווייתה של ת'אצר,  באופן גאוני ממש!

merryl streep

                                         מריל סטריפ ב"גברת הברזל"

הפער בין יצירה לאישיות

בהקשר, הפער בין יצירה לאישיות היוצרת, ניקח, לדוגמא, את הסופר הגאוני ש"י עגנון שאת כתב ידו אני מציגה כאן.

בהרצאה שנתתי על שי עגנון בפני קבוצת פסיכולוגים יונגיאניים. טענתי שעל פי כתב ידו, הוא לא רק חי בעולם משל עצמו עד כדי אוטיסטיות, הוא לא היה מסוגל לקח חלק פעיל בהיבט הפרקטי של חייו. יתרה מזאת, הוא היה רחוק מלהיות מסוגל להעניק משען רגשי לחיים עימו, (כתב יד זעיר, רווחים גדולים מאוד בין המילים האותיות, כתב לא קריא) הוא היה חסר כל הבנה לנפש האישה, והיה חירש לחלוטין לחלק הנשי שבאישיותו..(כתב חוטי, זוויתי, חסר רכות, קערות או צורות "מכילות" אחרות). והעובדה שאשתו ובתו היו צריכות לתרגם אותו לעולם, באופן ממשי! כי רק הן ידעו לקרוא אותו, הקנו להן, בוודאי , גאווה להיות כלולות בעולמו המיוחד והגאוני, מצד אחד, מצד שני הוטל עליהן נטל גדול מאוד, ואין ספק שמבחינה רגשית הוא לא הי מהאמפתיים הגדולים!

כמובן, ש"קפצו עלי" מכל עברים, איך אני מעיזה לומר כדבר הזה על הסופר העברי הגדול של המאה העשרים! ואני, כולה, רציתי להראות שגם הוא היה אנושי ורחוק מלהיות מושלם. ואין כמו פצעים וצלקות כדי להזין את נפש האמן לבטא את עצמה. וכשהצלקות חוברות לכישרון ענק, נוצרת יצירה אותנטית ומקורית. נתתי להם דוגמאות על דמויות הנשים בסיפוריו שהיו מוכות גורל (בדמי ימיה), מתעתעות (האדונית והרוכל) ופתייניות ומסתוריות (שירה)…דמויות נשיות "ציליות", או כאלה שלא זכו ממש לחיות. ועוד סיפרתי להם על דודי, ז"ל, שהיה מבאי ביתו, ונהג לספר שהוא, עגנון, היה פגיע ופריך ודרש במפגיע שינהגו בו גינוני כבוד.. (אזור עליון בכתב מזדקר לשמאל בשילוב רווח מופרז בין מילים).

בקיצור..סופר ענק, זוכה פרס נובל, היה בדלת אמותיו מופנם, חי בעולם משלו, התקשורת עם העולם "היומיומי" היתה לו למעמסה והוא היה מ'זה פולני !! 🙂 בוצ'אץ' זה בוצ'אץ' אין מה לדבר…

 
 post1